אירווינג לאנגמיור
כימאי ופיזיקאי אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אירווינג לאנגמיור (באנגלית: Irving Langmuir; 31 בינואר 1881 בברוקלין, ניו יורק – 16 באוגוסט 1957 בוודס הול, מסצ'וסטס) היה כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1932, "על עבודתו בכימיה של פני שטח".
לידה |
31 בינואר 1881 ברוקלין, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
16 באוגוסט 1957 (בגיל 76) וודס הול, ארצות הברית |
ענף מדעי | כימיה, פיזיקה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ולטר נרנסט |
מוסדות | ג'נרל אלקטריק |
תלמידי דוקטורט | קטרין בר בלודג'ט |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
כימיה של פני שטח רובד חד-מולקולרי שיפורים לנורת הליבון המושגים קליפת ערכיות, איזוטופ, טמפרטורה אלקטרונית חיישן לנגמויר משאבת דיפוזיה פליטה תרמיונית ופלזמה | |
הפרסום הידוע ביותר שלו היה המאמר המפורסם משנת 1919, "סידור האלקטרונים באטומים ומולקולות" ("The Arrangement of Electrons in Atoms and Molecules"). במאמר, בהתבסס על תיאורית האטום הקובייתי של גילברט לואיס ותאוריית הקישור הכימי של ולתר קוסל, תיאר לאנגמיור את "התאוריה הקונצנטרית של המבנה האטומי". במהלך עבודתו בג'נרל אלקטריק בין השנים 1909 עד 1950, פיתח לנגמויר מספר תחומים בסיסיים בכימיה ופיזיקה, המציא את נורת הליבון ממולאת הגז, וטכניקת ריתוך במימן. הוא היה הכימאי התעשייתי הראשון שזכה בפרס נובל. מעבדת לנגמויר למחקר אטמוספירי בניו מקסיקו קרויה על שמו, כמו גם כתב העת למדע של פני שטח של האגודה האמריקנית לכימיה, הקרוי "Langmuir".