האגודות המוסלמיות-נוצריות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האגודות המוסלמיות-נוצריות (בערבית: الجمعية الإسلامية المسيحية, בתעתיק עברי: אל-ג'מעיה אל-אסלאמיה אל-מסיחיה; בראשי תיבות: אמ"ן) היו מועדונים פוליטיים ערביים שהחלו לקום בארץ ישראל בשנת 1918, לאחר תבוסת הצבא העות'מאני והקמת הממשל הצבאי הבריטי.
האגודות נחשבות לביטויים הראשונים של התנועה הלאומית הפלסטינית. בשיאן, בשנת 1920, היו בארץ ישראל כ-40 אגודות עם כ-3,000 חברים פעילים.[1] המצע העיקרי שלהן היה: עצמאות (בתחילה כחלק מסוריה הגדולה), התנגדות להצהרת בלפור ורעיון הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל, והתנגדות להגירה יהודית המונית.