היישוב
כינוי לישות יהודית שהתקיימה בארץ ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.[1]
המונח "הישוב" מפנה לכאן. לערך העוסק בשבועון עברי, ראו הישוב (כתב עת).
המונח "הישוב החדש" מפנה לכאן. לערך העוסק בישיבה תיכונית בתל אביב, ראו ישיבת היישוב החדש.
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב |
ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.
לביטוי "היישוב" יש צורות נוספות, "היישוב היהודי" או "היישוב היהודי בארץ ישראל" - לשם הבדלה בין היהודים בארץ ישראל לבין ערביי הארץ, "היישוב החדש" - להבדלה בין מתיישבי הארץ הציונים לבין תושבי הארץ היהודיים זה מכבר בני "היישוב הישן", ו"היישוב המאורגן" - להבדלה בין הסרים למרות הנהגת היישוב לבין אלו שלא סרו למרותה.