המשבר הפיננסי של 1873
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המשבר הפיננסי של 1873 גרם לשפל כלכלי שנמשך כשש שנים ברחבי אירופה ואמריקה הצפונית. במדינות מסוימות, דוגמת בריטניה, ההשפעה התמשכה אף יותר – בבריטניה הוא פתח שני עשורים של קפאון כלכלי. שפל זה זכה לכינוי "השפל הארוך" עד שאירועי 1929 האפילו עליו[1][2].
כמה וכמה גורמים עמדו מאחורי הבהלה בשווקים והשפל שגרמה, והיסטוריונים עודם מתלבטים אילו גורמים חשובים מאחרים. הגורמים המוסכמים הם אינפלציה שלאחר מלחמת האזרחים האמריקאית, השקעות ספקולטביות בקנה מידה גדול, בעיקר בתעשיית הרכבות, מאזן סחר גרעוני מנופח, השלכות של הזעזוע הכלכלי שגרמה מלחמת צרפת–פרוסיה של 1871, אובדן רכוש בקנה מידה גדול עקב שרפות בבוסטון ובשיקגו. כל אלו הטילו עול כבד מדי על הלימת ההון של הבנקים, אשר התדרדרה בניו יורק מ-50 מיליון דולר ל-17 מיליון דולר בלבד בספטמבר ואוקטובר 1873.
סימני המשבר הראשונים היו כשלים פיננסיים בווינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית.