ח'אלד בן אל-וליד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ח'אלד בן אל-וליד (בערבית: خالد بن الوليد, מכונה גם: سيف الله المسلول – סיף אללה אל-מסלול, שפירושו: חרבו השלופה של אללה; נולד בשנת 584 במכה, מת ב-642 בחומס) היה מצביא מוסלמי ערבי ואחד מבני לווייתו של הנביא מוחמד. הוא נחשב לאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה, לא הובס מעולם, ומילא תפקיד מפתח בשלבים הראשונים של הקמת האימפריה המוסלמית.