חופש העיתונות
אי־תלותה של העיתונות בשלטון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון. שמירה על חופש העיתונות נעשית על ידי הגנה עליו בחוקה או הגנה חוקית אחרת וכן יש מנהג חוקתי ונורמות נגד פגיעה בחופש העיתונות. מנגד, פגיעה בעצמאות ובחופש של גופי תקשורת או עיתונאים היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלטון דיקטטורי ואחד השלבים החשובים בתהליכים כמו שחיקה דמוקרטית והפיכה עצמית.
הנימוק המרכזי לחופש העיתונות הוא שהאינטרס של כל שלטון הוא להמשיך ולשלוט ולכן גורמי מפתח בשלטון ירצו למנוע השמעה של ביקורת או פיקוח עליו, ולעודד הפצה של הסברה, מידע מוטה, פייק ניוז או תעמולה בעד השלטון. עיתונות עצמאית עשויה לספק מידע על המתרחש במדינה ובעולם, לחשוף מידע מביך, מקרי צנזורה, שחיתות וכן לְהָזֵם אי-דיוקים או תעמולה מטעם השלטון ובכך היא ממלאת פונקציה של פיקוח על השלטון. בנוסף, עיתונות עצמאית מספקת במה להעלאת דעות, רעיונות והצעות חלופיות לשלטון ולמדיניות, ולחשוף מידע על מחאות נגד השלטון, ובכך היא ממלאת פונקציה של ביקורת. חופש התקשורת הוא אמצעי חשוב כדי להבטיח את חופש הביטוי. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידיה ביותר יש להבטיח את עצמאותה. חופש עיתונות בא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: היכולת לכתוב ביקורת על השלטון ללא חשש מצנזורה או מפני התנכלות לעיתונאי או למערכת העיתון, והחיסיון העיתונאי - אפשרות שמירה על זהותו של מקור מידע חסויה.
בשנת 1993 קבע האו"ם את 3 במאי כיום חופש העיתונות כדי להדגיש את חשיבות הנושא.