טכנו
סוגה של מוזיקה אלקטרונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טֶכְנוֹ (באנגלית: Techno) הוא סגנון מוזיקה אלקטרונית ששורשיו בשנות השבעים המאוחרות במערב אירופה[1], והתפתח והתבסס כסגנון מוזיקלי בדטרויט שבמישיגן במהלך שנות השמונים.[2] הטכנו הושפע רבות משיקגו האוס, אלקטרו, הגל החדש, פאנק וסגנונות פוטוריסטים שהתפתחו בסוף המלחמה הקרה בארצות הברית המתועשת של אותו הזמן. ההצלחה הראשונית של הטכנו אמנם הייתה אזורית, אך בשנות התשעים התפשט הסגנון בעולם והיה לזרם מרכזי במוזיקה האלקטרונית. במשך עשור זה הגיעה הפופולריות של הטכנו באירופה לשיאה, אך כיום פופולריות זאת דעכה. במזרח אירופה ובעיקר ברוסיה ופולין נחשב הטכנו לאחד הסגנונות הפופולריים ביותר.
מקורות סגנוניים | אלקטרו, סינת'-פופ, איטלו דיסקו, שיקגו האוס, Hi-NRG, EBM, אינדסטריאל |
---|---|
מקורות תרבותיים | אמצע שנות ה-70 בגרמניה, בלגיה וצרפת, אמצע שנות ה-80 בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית; מאוחר יותר בריטניה, הולנד, איטליה |
מוצא | ארצות הברית |
כלים | סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, סמפלר |
פופולריות מיינסטרים | בינונית, בעיקר בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90 באירופה, כיום פופולרי יותר במזרח אירופה וברזיל |
נגזרות | IDM, טראנס, דראם אנד בייס |
תת-סוגות | |
אסיד טכנו, אמביינט טכנו, מינימאל טכנו, גליצ' טכנו | |
סוגות היתוך | |
מיקרו האוס, טק האוס, טק טראנס | |
סצינות אזוריות | |
דטרויט טכנו, נורטק, ג'יי טק, יורקשייר טכנו, שראנץ טכנו | |
נושאים קרובים | |
רייב, האוס | |
המונח "טכנו" נובע מהמילה טכנולוגיה. מבקרי מוזיקה, עיתונאים ומעריצי הסגנון נזהרים בשימוש במונח על מנת למנוע בלבול עם סגנונות קרובים אך שונים, כגון האוס, טראנס והארדקור. עם זאת, המונח "טכנו" מתייחס לסגנון ייחודי ולא למונחים כלליים כמו מוזיקה אלקטרונית.[3]