סימני כשרות בבעלי חיים
הכשרות לפי המסורת היהודית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה סימני כשרות בעלי חיים הם סימני היכר המובאים בתורה[1], שעל פיהם נקבע איזה בעל חיים מותר באכילה ואיזה אסור.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
סימני ההיכר מתחלקים לשלוש קבוצות:
- סימני היכר לבהמה או חיה המותרת באכילה: מעלה גרה ומפריסה פרסה שסועה.
- סימני היכר לדגים המותרים באכילה: סנפירים וקשקשים.
- וסימן היכר לחגבים המותרים באכילה: מציאות כרעי ניתור. חז"ל הוסיפו סימנים נוספים לזיהוי חגבים טהורים.
לגבי עופות, התורה מונה את מיני העופות הטמאים, וחז"ל למדו מהם את סימני טהרה של עופות.
התורה מונה שלושה מיני בהמות ושבעה מיני חיות המותרים באכילה, היות שהם מעלים גרה, מפריסים פרסה ושוסעים שסע. לעומת זאת, מונה התורה ארבעה מיני חיות שיש להם רק חלק מהסימנים: ארנבת, שפן וגמל, שמעלים גרה אך לא מפריסים פרסה ולא שוסעים שסע. וחזיר, שמפריס פרסה ושוסע שסע, אך אינו מעלה גרה.