עבדות בארצות הברית
מוסד חוקי שבו בעלי עבדים קנו ומכרו בני אדם כסחורה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
העבדות בארצות הברית ועוד קודם לכן בשלוש עשרה המושבות הייתה מוסד חוקי, שבו בעלי עבדים קנו ומכרו בני אדם כסחורה. עבדות התקיימה באזורים שהיו לארצות הברית החל מתחילת ההתיישבות האירופית בראשית המאה ה-17 ועד ל-1865. רוב העבדים היו ממוצא אפריקני והובאו לארצות הברית במסגרת סחר העבדים האטלנטי. רוב בעלי העבדים היו לבנים עשירים מהדרום. במדינות הצפון העבדות נאסרה בתקופה של כ-30 שנה לאחר הקמת ארצות הברית ב-1776, והבאת עבדים מאפריקה נאסרה בהן על פי חוק בשנת 1808. אולם במדינות הדרום מספר העבדים הלך וגדל, והם הועבדו בעיקר במטעים.
רוב הלבנים בדרום לא החזיקו בעבדים, חלקם החזיקו במספר קטן של עבדים, ואילו מיעוט קטן של לבנים החזיקו חוות ענק שבהן עבדו מאות ולפעמים אלפי עבדים. לעבדים לא היו זכויות אדם או אזרח. חלקם מתו או עברו עינויים במסע לארצות הברית. בתוך ארצות הברית התייחסו אליהם כאל רכוש שניתן למכור, לקנות ולבטח אותו בדומה לקנייה של נכס יקר. עבדים רבים הופרדו ממשפחותיהם על רקע של שיקול כלכלי של בעליהם. חלקם עונו או נרצחו עקב ניסיונות בריחה או התנהגות שלא מצאה חן בעיני בעליהם. גברים לבנים רבים אנסו שפחות שחורות והילדים שנולדו נשארו עבדים. רוב העבדים לא זכו להשכלה. שחורים במדינות הצפון היו עלולים להידרש לחזור לעבדות במסגרת "חוק העבד הנמלט" ואף להיחטף לעבדות. כדי להצדיק את המשך העבדות השתמשו הלבנים תומכי העבדות בטיעונים גזעניים נגד השחורים, טענו כי זה מצב טוב עבורם וכי מדובר בכורח כלכלי, חברתי ואף מוסרי או דתי. מצב זה יצר מתחים רבים בין הצפון לדרום, ובכלל בחברה בארצות הברית, בין היתר על רקע בריחת עבדים למדינות הצפון ושאלת מוסריות העבדות.
החל מסוף המאה ה-18, החלה לפעול בבריטניה ובארצות הברית התנועה לביטול העבדות. תנועה חברתית זו פעלה לסיים את הסחר הבינלאומי בעבדים ואת העבדות עצמה. עד אמצע המאה ה-19 העבדות בוטלה כבר ברוב המדינות המתועשות (לרבות מושבותיה של אנגליה וצרפת) וברוב מדינות דרום אמריקה, ואילו בארצות הברית המתח סביב הנושא הלך וגדל. בשנת 1861 המחלוקת על העבדות הובילה לפרישת 11 מדינות דרומיות והקמת "הקונפדרציה", ודבר זה הוביל לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית. בתום המלחמה, בשנת 1865, נאסרה העבדות במסגרת התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית. ביטול העבדות בארצות הברית סייע להמשך הלחץ הבינלאומי לביטול העבדות במדינות אחרות ברחבי העולם, כמו ברזיל והאיים הקריביים (סוף המאה ה-19), ומדינות ערב ואפריקה (במהלך המאה ה-20). המאבק לביטול העבדות השפיע באופן משמעותי על ראשיתו של המאבק לזכויות האישה.
למרות סיומה הרשמי של העבדות בארצות הברית ב-1865, דיכוי השחורים בארצות הברית נמשך עוד שנים רבות לאחר מכן. הדבר בוצע באמצעות אלימות, איומים, נורמות וחוקים מפלים, ונמנעו מהם זכויות רבות, לרבות זכות ההצבעה. דבר שהשתנה רק כמאה שנים לאחר מכן בעקבות מאבקה של התנועה לזכויות האזרח. מעמדם הכלכלי והחברתי נותר נמוך ונמשך המתח בין שחורים ללבנים, ובין ליברלים לבין מי שמחזיקים בדעות גזעניות נגד השחורים. המתח בין שחורים ולבנים במדינה וזכר העבדות ומלחמת האזרחים נמשך גם במאה ה-21.