פונולוגיה רומנית
מערכת פונולוגית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ערך זה דן בפונולוגיה הסטנדרטית של השפה הרומנית (הקרויה גם "דאקו-רומנית") ובשינויים הפונטיים שעברה שפה זו בתהליך התפתחותה מהשפה הלטינית.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
בתוך קבוצת השפות הרומאניות מערכת הפונמות בשפה הרומנית מתקרבת במידה הרבה ביותר לזו של השפה האיטלקית. הפונמות של השפה הרומנית כוללות שבע תנועות (vocală, plenison) ועשרים עיצורים (consoană, consonantă). התנועות קיימות גם בשאר השפות הרומאניות, פרט לתנועות המרכזיות /ɨ/, המסומנת באותיות î או â, ו/ə/ (CAPI) המסומנת באות ă והמשותפת עם הפורטוגזית.
ארבע חצי-תנועות (semivocală, semison) ([e̯], [j], [o̯] ו [w]) מרכיבות יחד עם תנועות מלאות שונים מספר רב של דיפתונגים וטריפתונגים. פונמות נוספות עשויות להופיע במילים שאולות. צביון מיוחד מהווה בשפה הרומנית וריאנט של חצי התנועה i (או "התנועה i הלא הברתית") המסומנת באלפבית הפונטי [j] והנשמעת בקושי או כמו לחש והמופיעה כאות i בסוף המילים. (למשל בשם עיר הבירה București). היא דומה, למשל, להגה "j" במילה ההונגרית "kapj". צביון אחר הוא בהיגוי העיצור [h] שהיגויו נעלם בהרבה שפות רומאניות (כן קיימת למשל בספרדית, שם מופיע דווקא כאלופון אחר בהיגוי האות j) הנהגה בכמה צורות, הדומות למשל להיגוי [h] באנגלית או בהונגרית. כמו כן בשפה הרומנית מופיעים הדיפתונגים יוצאי הדופן /e̯a/ /o̯a/