קמין
חלל להבערת אש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קָמִין או אָח[1] הוא מתקן בעירה עשוי מתכת או לבנים (כגון לבני שמוט או אבן), המשמש להבערת אש בתוכו, ומוסק באמצעות חומרי בערה שונים - עץ, גלולות פלט, גז בישול, נפט או סולר. החום שנוצר על ידי הקמין משמש בעיקר לצורכי חימום המבנה בו הוא ממוקם, ויש המשתמשים בו גם לצורכי בישול. ישנם קמינים עצמאיים (Free Stand) המונחים כמות שהם בחלל המבנה וישנם קמינים בנויים "ליבות" המיועדים להתקנה בתוך דקורציית גבס, אבן, מתכת, אדמה ועוד.
ערך זה עוסק בחלל להבערת אש. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קמין (פירושונים).
קמינים מודרניים עשויים מגוף מתכת ונסגרים באמצעות דלת זכוכית כדי שניתן יהיה לראות דרכה את האש. בעלי וסתים לוויסות כמות חומר הבעירה, וסתים לכמות האוויר וארובה לפליטת העשן. לעיתים מותקנים קמינים כפריטי ריהוט ועיצוב דקורטיביים ולא בהכרח למטרות הסקה ובישול.