רוברט טאפט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רוברט אלפונסו טאפט (באנגלית: Robert Alfonso Taft; 8 בספטמבר 1889 – 31 ביולי 1953) היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה השמרנית בארצות הברית, מנהיג הרוב בסנאט ומתמודד על הנשיאות, ששירת כסנאטור מטעם מדינת אוהיו מ-1939 עד למותו ב-1953. כמנהיגה של משפחת טאפט (אנ') הרפובליקנית, הוא היה בנו הבכור של ויליאם הווארד טאפט, נשיאה ה-27 של ארצות הברית ונשיא בית המשפט העליון העשירי במספר.
רוברט טאפט | |||||||
לידה |
8 בספטמבר 1889 סינסינטי שבאוהיו | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
31 ביולי 1953 (בגיל 63) ניו יורק, ניו יורק | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | סינסינטי | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
בת זוג | מרתה באוורס | ||||||
שושלת משפחת טאפט | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
טאפט היה מתנגד נחוש למדיניות הניו דיל של פרנקלין דלאנו רוזוולט, והוביל קואליציה שמרנית שהצליחה לחסום חלק מהמדיניות.
טאפט הוביל את הקואליציה השמרנית שלו בחסימת כוחם של האיגודים המקצועיים. הוא תמך במדיניות חוץ בדלנית. הוא לא הצליח לזכות במועמדות הרפובליקנית ב-1940, 1948 ו-1952. במהלך אותה התקופה הוא לחם מול מושל ניו יורק, תומאס דיואי (מנהיג האגף המזרחי והמתון של המפלגה) על השליטה במפלגה. טאפט היה כנה, אמיץ וחכם, אולם היה חסר יכולת לנהל את יחסי הציבור שלו. ב-1957, נבחר על ידי ועדה דו-מפלגתית של סנאטורים בראשות ג'ון פיצג'רלד קנדי, יחד עם דניאל ובסטר, הנרי קליי, ג'ון קלהון ורוברט לה פולט, כאחד מחמישה סנאטורים גדולים שדיוקנותיהם ייתלו באולם קבלות הפנים של הסנאט.