אבוב
כלי נגינה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַבּוּב הוא כלי נשיפה מעץ בעל עלה כפול, המורכב משתי פיסות קנה. חלקו העליון של האבוב מעט צר, וכלפי מטה הוא מתרחב ומסתיים במעין אפרכסת גדולה.
את האבוב מכינים בדרך כלל מעץ סיסם שחור או הבאנה האפריקני. קנה האבוב בנוי בצורת חרוט ומורכב משלוש יחידות, והאפרכסת שלו דמוית פעמון. אבובנים נוהגים לשייף ולהכין את הפייה (עלה) של האבוב בעצמם; לכל עלה איכות צליל משלו ודרגת קושי משלו ולכן כל אבובן משייף לעצמו את העלה לפי הנוחות שלו. בחוגי האבובנים נהוג להתייחס אל העלה הכפול בשם פייה.
מקורו של האבוב הוא בחליל הרועים העתיק. האבוב הופיע לראשונה בסוף המאה ה-17 בצרפת ושוכלל במאה ה-18. אבוב הבארוק שונה מאוד מהאבוב המודרני כיוון שהוא הכיל בעיקר חורים, ולא קלאפות (מפתחות) כמו האבוב המודרני. לאחר מכן החל האבוב להתפתח ולהכיל יותר קלאפות ופחות חורים, וכיום האבוב המודרני מכיל קלאפות המכסות את כל החורים. הקלאפות מאפשרות לנגן באבוב בצורה יותר וירטואוזית ומהירה. כמו כן, לאבוב המודרני יש מנעד צלילים רחב יותר מזה של האבוב הקלאסי, שלו מנעד צלילים רחב יותר מזה של אבוב הבארוק.
יחסית לקרוביו ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, נחשב האבוב לקשה מאוד לנגינה; הוא דורש תקופה ארוכה יחסית של לימוד ותרגול כדי להפיק צלילים נעימים לאוזן.
היות שצלילו של האבוב רם משל כלים רבים אחרים בתזמורת, נהוג לכוון את הטון של כל התזמורת לפי האבוב. האבוב נחשב לקול הסופרן בתזמורת הסימפונית בין כלי הנשיפה מעץ.