אבו תור
שכונה מדרום לעיר העתיקה בירושלים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַבּוּ תוֹר (נכתבת גם אַבּוּ טוֹר, בערבית: أبو ثور או أبو طور; נקראת בערבית גם الثوري - א-ת'אוורי) היא שכונה מעורבת יהודית-ערבית בירושלים, מדרום לעיר העתיקה, כאשר חלקה היהודי של השכונה, הידוע גם בשם גִּבְעַת חֲנַנְיָה, נמצא במערבה. השכונה תחומה מצפון על ידי גיא בן הינום, ממערב על ידי דרך חברון ומתחם הרכבת, ומדרום על ידי נחל אצל, יער השלום וטיילת שרובר. השכונה שוכנת במרומי גבעת אבו תור, שגובהה 777 מ' מעל פני הים. מצפון נשקפים העיר העתיקה וחומותיה, הר הבית והר ציון, ממזרח נשקפים שכונת סילוואן ונופי מדבר יהודה, ומדרום ארמון הנציב ותלפיות מזרח.
אבו תור התחתונה | |
מידע | |
---|---|
עיר | ירושלים |
קואורדינטות | 31°45′49″N 35°13′58″E |
| |
בין השנים 1948–1967 הייתה השכונה חצויה על ידי "הקו העירוני" בין מערב ירושלים הישראלית למזרח ירושלים הירדנית, לאחר שהחלק העליון המערבי של השכונה נכבש על ידי ישראל במלחמת העצמאות ואילו החלק התחתון נכבש על ידי ממלכת ירדן. חלקה היהודי של השכונה הוא כיום שכונת יוקרה, ובה וילות ערביות לצד בתי דירות מודרניים הבנויים בסגנון שמשתלב באופי השכונה.
בשכונה מתגוררים נכון ל-2014 כ-18,000 תושבים.[1]