אבי לניר
טייס ישראלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אברהם (אבי) לניר (25 בינואר 1940 – אוקטובר 1973) הוא טייס הקרב הישראלי הבכיר ביותר שנפל אי פעם בשבי האויב. דמותו נחקקה בתודעה הישראלית כדמות הרואית, כאדם שמסר נפשו תוך עינויים קשים בשבי סוריה ולא הסגיר את סודות המדינה עליהם היה אמון - סודות שנגעו, כנראה, בנושא "הנשק שישראל מעולם לא הודתה בקיומו"[1]. על מעשה זה ניתן לו עיטור העוז.
עובדות מהירות לידה, נהרג ...
לידה |
25 בינואר 1940 הרצליה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
נהרג |
אוקטובר 1973 (בגיל 33) סוריה |
מדינה | ישראל |
כינוי | אבי |
השכלה | בית הספר לטיסה |
צאצאים | נעם לניר |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1959–1973 (כ־14 שנים) |
דרגה | סגן-אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
עיטורים | |
עיטור העוז | |
סגירה