חושן
בגד כהונה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, היה אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש. שובצו בו 12 אבנים יקרות שונות כנגד 12 השבטים והוא הונח על חזהו של הכהן הגדול.
הציווי ליצירת החושן כתוב בספר שמות (פרשת תצוה). יצירת החושן עצמו מתוארת בספר שמות ל"ט, ח-כא (פרשת פקודי).
מטרתו של החושן, לפי שמות (כ"ח, כט), הייתה שכל שבטי ישראל יהיו לזיכרון לפני ה', כאשר הכהן מסתובב במשכן או במקדש. בספר במדבר מוזכר טעם נוסף והוא התייעצות עם אלוהים האם לצאת למלחמה: ”וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה” (במדבר כ"ז, כא), ולפי זה מובן מדוע שמו חושן משפט, על ששופט כיצד על ישראל לנהוג במלחמותיהם. אצל שאול המלך מסופר (שמואל א' כ"ח, ו) שהלך לבעלת האוב כדי לקבל מידע על העתיד לפקוד אותו במלחמה בגלבוע, לאחר שלא קיבל תשובה לא דרך חלומות ולא דרך האורים או הנביאים.
החושן היה בד רקום מחוטים יקרים של זהב, תכלת, ארגמן, שני ושש. צורתו הייתה ריבוע, וצלעותיו השוות היו באורך של המידה המקראית "זרת", שמשמעותה המרחק שבין קצה הזרת לאגודל (כ-25 ס"מ).[1] שובצו בו, בתוך משבצות זהב, 12 אבנים יקרות שונות, כנגד 12 השבטים. על החושן או בתוכו היה מושם האורים והתומים, שמתואר אצל פרשני המקרא כעין מנגנון הפעלה של החושן, שגורם לאותיות החרוטות על גבי האבנים לנצנץ. החושן היה מונח על האפוד של הכהן הגדול, ומהודק אל טבעות האפוד באמצעות חוטים.
בספרות הרבנית
על פי התלמוד הבבלי בסוף פרק שביעי של מסכת יומא (עג:), על החושן נחקקו, מלבד שמות השבטים, גם המילים הבאות: אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון. המטרה בכך הייתה שכל האותיות תופענה על החושן, כדי שיוכל למלא את תפקידו כאורים ותומים.
המפרשים (רבינו בחיי, חזקוני, בעל הטורים) מלמדים שהייתה חלוקה שווה של האותיות ובכל אבן ואבן היו שש אותיות. לכן, באבנו של ראובן התווספה האות א', אצל שמעון ב', אצל לוי ר'ה'מ, וכך נוצרה המילה אברהם; באבנו של יהודה נוספה האות י' וכך הלאה עד להשלמת המילה יצחק, יעקב, שבטי, ישרון. ברמב"ם (הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ז) מוזכר ששמות האבות היו לפני שמות השבטים. מקורו במדרש רבה (סוף פרשת תצוה): "על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון... על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון". הרמב"ם גם מזכיר שבטי י-ה במקום שבטי ישורון.
רבנו בחיי, בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח, מציג את התכונות של אבני החושן ואומר: ”ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שבם עיקריות ושרשיות אינם אלא שתי עשרה והם אבות לכל שאר האבנים”.
השבט | האבן |
ראובן | אודם |
שמעון | פטדה |
לוי | ברקת |
יהודה | נופך |
יששכר | ספיר |
זבולון | יהלום |
דן | לשם |
נפתלי | שבו |
גד | אחלמה |
אשר | תרשיש |
יוסף (מנשה ואפרים) | שוהם |
בנימין | ישפה |
הלוח הבא מציג את אבני החושן על פי הזיהוי של מכון המקדש.
אבני "חשן משפט" – שם השבט שהיה מְפֻתָּח על האבן לצד אותיות "אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון" – שמם המשוער של האבנים | ||
---|---|---|
ר א ו ב ן - א (מתוך אברהם) | ש מ ע ו ן - ב (מתוך אברהם) | ל ו י - רהם (מתוך אברהם) |
אֹדֶם - Carnelian | פִּטְדָה - Topaz (green) | בָּרֶקֶת - Emerald |
י ה ו ד ה - י (מתוך יצחק) | י ש ש כ ר - צ (מתוך יצחק) | ז ב ו ל ן - ח (מתוך יצחק) |
נֹפֶךְ - Turquoise | סַפִּיר - Sapphire | יָהֲלֹם - Quartz |
ד ן - ק (מתוך "יצחק"), יעק (מתוך יעקב ) | נ פ ת ל י - ב (מתוך "יעקב") | ג ד - שבטי (מתוך "שבטי ישרון") |
לֶשֶׁם - Sodalite | שְׁבוֹ - Agate | אַחְלָמָה - Amethyst |
א ש ר - ישר (מתוך ישרון) | י ו ס ף - ון (מתוך ישרון) | ב נ י מ י ן |
תַּרְשִׁישׁ - Aquamarine | שֹׁהַם - Onyx | יָשְׁפֵה - Opal |
- מושב אודם בצפון רמת הגולן.
- מושב ברקת בגבול השפלה ולרגלי הרי יהודה.
- הישוב קהילתי נופך במועצה האזורית חבל מודיעין,
- היישוב הקהילתי ספיר בערבה.
- היישוב לשם במערב השומרון.
- המושב אחלמה במועצה האזורית חבל מודיעין,
- היאחזות נח"ל תרשיש בדרום סיני.
- מועצה מקומית שוהם בחבל מודיעין בקרבת שדה התעופה בן גוריון.
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: חשן |
ערך מילוני בוויקימילון: חשן משפט |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חושן |
- על אודות תרגום שמות אבני חן בעיקר אודות אבני החושן
- ארנון סגל, האבנים המתגלגלות, זיהוי אבני החושן, 5 בדצמבר 2014
- חושן (בגדי כהונה), דף שער בספרייה הלאומית
- מאמרים בנושא חושן, באתר ספריית אסיף
- סרטון קצר על שמה של אבן האודם