אברון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אברונים הם חלקים מהתא בעלי תפקידים ספציפיים המוקפים בקרום. הם בעלי צורה אופיינית והם מצויים בציטופלסמה של התא. האברונים מחולקים ל"מדורים" בתוך התא (מידוּר).
שיוך | מרכיבים אנטומיים של התא |
---|---|
תיאור ב | אביב (588) |
מזהים | |
טרמינולוגיה היסטולוגיקה | H1.00.01.0.00009 |
FMA | 63832 |
קוד MeSH | A11.284.430.214.190.875 |
מזהה MeSH | D015388 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0029219 |
אברונים קיימים כמעט באופן בלעדי בתאים איקריוטיים. ביצורים פרוקריוטיים (חיידקים) מתבצעות רוב הפעולות שאותן מבצעים האברונים ביצורים האיקריוטיים, אלא שבמקום להתרחש באזור מתוחם המוקף בקרום, הן מתרחשות בציטופלזמה עצמה.
סוגי האברונים הנמצאים בתאים השונים זהים באופן עקרוני, עם הבדלים קלים בין הממלכות הטקסונומיות השונות; ביצורים המבצעים פוטוסינתזה, למשל צמחים, אצות וחיידקי ציאנובקטריה - קיימים אברונים המסייעים בתהליך זה.
מספרם של האברונים מותאם לעיתים לסוג התא ולתפקידו באורגניזם (במקרה של יצורים רב-תאיים). כך, למשל, מספרם של המיטוכונדריה בתאי שריר בגופם של בעלי חיים גדול ממספרם בתאים אחרים, כיוון שתאים אלו זקוקים לאנרגיה רבה, אותה מספקים המיטוכונדריה.