אגדת שלושה וארבעה
אגדה מאת חיים נחמן ביאליק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אגדת שלושה וארבעה היא אגדה מאת חיים נחמן ביאליק שזכתה לייצוג משלה באותו השם הן בתיאטרון העברי והן בזמר העברי.
האגדה הופיעה בשני נוסחים עיקריים, הנוסח הראשון ("נוסח אחד") הוא עיבוד של אגדה תלמודית, הצמוד יחסית למקורו. הנוסח המאוחר יותר ("נוסח שני") הוא אגדה ארוכה ומפורטת, מקורית ורחבת יריעה. יוסף קלוזנר, שכתב את הערך על ביאליק באנציקלופדיה העברית, תיאר את האגדה כ"יצירתו הגדולה האחרונה" של המשורר וכ"שירת הברבור הגדולה" שלו. שם האגדה נגזר מהפסוק בספר משלי, פרק ל', פסוקים י"ח–י"ט: ” שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.” המוטיבים של נשר, נחש, אונייה ויחסי גבר ועלמה שזורים בעלילה ומובילים אותה.