אונס בנישואים
אונס על ידי בן זוג / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אונס בנישואים הוא קיום יחסי מין שלא בהסכמה, כשהאנס הוא בן הזוג של הקורבן. אונס כזה נכלל בהגדרה של אלימות במשפחה והתעללות מינית.
צורה זו של יחסי מין בכפייה בנישואים לא הוכרה בעבר כאונס וסבלה מהתעלמות על ידי מערכת המשפט והחברה, אולם כיום אונס במסגרת הנישואים מגונה על ידי חברות רבות בעולם ונחקקו חוקים רבים נגדו הן במדינות השונות והן באמנות בינלאומיות. הכרה באונס בין בני זוג עולה בקנה אחד עם גישת המשפט העברי כי לא עומדת לבן זוג הגנה מתוקף כך שמדובר בקשר נישואין, המשפט העברי קובע כי כל שימוש בכוח בקיום יחסי מין מהווה אינוס.[1] ועדיין, במדינות רבות אונס במסגרת הנישואים עדיין לא זוכה להתייחסות בחוק, וגם אם כן - נאכף רק לעיתים נדירות.
התופעה של אונס בחיי נישואים יוחסה להשקפה המסורתית של נישואים ושל מיניות של נשים וגברים המניחה כי לנשים יש עניין מינימלי במין ביחס לגברים, שלגבר יש זכות לדרוש מאשתו לקיים איתו יחסי מין ושאישה חייבת להיות כנועה מינית לבעלה מכל הבחינות. השקפה זו עדיין נפוצה בחלקים רבים של העולם.
השקפות אלו על נישואים ומיניות החלו להתערער ברוב מדינות המערב החל משנות השישים והשבעים של המאה העשרים, במיוחד על ידי הגל השני של הפמיניזם, שהובילה להכרה בזכותה של האישה לשליטה בכל העניינים הנוגעים לגוף שלה, ולהוצאה מחוץ לחוק אונס בחיי הנישואים. בכמה מדינות במזרח אירופה ובסקנדינביה הוצא מחוץ לחוק אונס בנישואים כבר לפני 1970, אך מדינות מערביות אחרות פעלו בחקיקה בנושא מאוחר יותר, בעיקר בשנות השמונים ובשנות התשעים. רוב המדינות המתפתחות חוקקו חוקים נגד אונס בנישואים בשנות התשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21. במדינות רבות עדיין לא ברור הגדרה של עבירה זו בחוק: לעיתים היא נכנסת תחת עבירת אינוס ולפעמים תחת עבירת תקיפה.