אופטיקה לא ליניארית
תחום מדעי וטכנולוגי בפיזיקה והנדסת חשמל ובפרט באופטיקה, אלקטרואופטיקה ופוטוניקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אופטיקה לא ליניארית (באנגלית: NLO - NonLinear Optics) היא תחום באופטיקה, אלקטרואופטיקה ופוטוניקה המתאר את ההתנהגות של אור כאשר הוא עובר בחומר לא-ליניארי, כלומר, בחומר שבו צפיפות הקיטוב מגיבה בצורה לא-ליניארית עם השדה האלקטרומגנטי. אי-ליניאריות זאת מתגלה בעיקר בדרך כלל רק בעוצמות גבוהות מאוד של אור (בשדה חשמלי של מעל 108 V/m), כמו בלייזר. באופטיקה לא-ליניארית, עקרון הסופרפוזיציה של גלי אור לא תקף יותר.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
תחום האופטיקה הלא-ליניארית הוא חלק מתחום רחב יותר העוסק ביחסי הגומלין בין חומר ובין אור או קרינה אלקטרומגנטית העוברים בחומר. כאשר עוצמת האור העובר בחומר נמוכה יחסית, תגובת החומר למעבר האור יחסית לעוצמת האור או לחזקה הראשונה של עוצמת האור וזהו התחום הליניארי. לעומת זאת, כאשר עוצמת האור גבוהה יחסית, תגובת החומר כוללת מרכיבים משמעותיים המתכונתיים לחזקות גבוהות יותר של עוצמת האור, למשל לריבוע עוצמת האור, וזהו התחום הלא-ליניארי.
תחום האופטיקה הלא-ליניארית צמח עם פיתוח הלייזרים, כאשר היה אפשר להחדיר לחומרים מתאימים אלומות לייזר פולסיות בהספקים רגעיים גבוהים. האפקטים הלא ליניאריים באים לידי ביטוי רצוי בהכפלת תדר של לייזרים, למשל, ולביטוי לא רצוי בהפרעה לתקשורת סיבים אופטית.