אזוב מצוי
שיח רב שנתי ממשפחת השפתניים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אֵזוֹב מָצוּי (שם מדעי: .Origanum syriacum L) הוא בן שיח ים-תיכוני, נפוץ וארומטי מאוד בסוג אזובית ממשפחת השפתניים. הוא אחד משבעה מינים מסוג אזובית הגדלים בר בישראל וסביבותיה. הוא מונה שלושה תת-מינים, אחד מהם אנדמי לסיני. אזוב מצוי מכיל בכל חלקיו חומרי טעם וריח אופייניים ועל כן הוא משמש לחליטה, לתבלין ולהפקת שמנים אתרים לתעשיית הבשמים, ובעבר הוא שימש אף בטקסים דתיים וכחומר בעירה. הוא משמש כצמח מרפא ברפואה העממית. אחד ממרכיביו משמש ברפואה המודרנית לטיפול בפטריות עור וגירויי עור, ובתערובת עם קמפור הוא משמש לחיטוי הפה.[1]
אזוב מצוי | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צמחים |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | צינוראים |
משפחה: | שפתניים |
סוג: | אזובית |
מין: | אזוב מצוי |
שם מדעי | |
Origanum syriacum ליניאוס, 1753 |
השם "זעתר" בעברית ובערבית מתייחס לעיתים קרובות לאזוב מצוי מאחר שזהו המרכיב העיקרי בתבלין הזעתר, אבל שם זה מיוחס גם לצמחים נוספים ממשפחת השפתניים כמו קורנית מקורקפת (זעתר פרסי), צתרה ורודה (זעתר רומי), צתרנית משובלת (זעתר סבלי) ועוד[1].
בשנת 1977 נכנס האזוב המצוי לרשימת המינים המוגנים בישראל ונאסר על קטיפתו. בשל המגמה של עלייה בצריכתו בגלל איסור זה, החל מתקיים גידול מסחרי של האזוב לצרכים מסחריים. בשנת 2019 תוקנה תקנה חדשה המאפשרת קטיף זעתר בכמויות קטנות לצריכה ביתית[2][3][4].