אלימות נגד נשים
שם כולל לאלימות פיזית, אלימות מילולית, התעללות נפשית, תקיפה מינית או אלימות כלכלית כלפי נשים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אלימות נגד נשים ידועה גם בתור אלימות מגדרית מוגדרת כפגיעה אלימה או פוטנציאל לפגיעה, המבוצעת על בסיס נורמות מגדריות ודינמיקת כוח לא שוויונית כנגד רצונו של האדם.[1][2] אלימות נגד נשים היא תופעה אוניברסלית, השכיחה בלא הבדל דת, מעמד חברתי, תרבותי, גאוגרפי, גילי, או רמת השכלה. אלימות זו נתפסת לעיתים כפשע שנאה וכמנגנון להכנעה של נשים, בחברה או בכלל או ביחסים בין-אישיים בפרט. היא עשויה לנבוע מתפיסה של זכאות, עליונות, ושנאת נשים.
הצהרת האו"ם בדבר אלימות נגד נשים קובעת, "אלימות נגד נשים היא ביטוי ליחסי כוח בלתי שוויוניים היסטוריים בין גברים ונשים. אלימות נגד נשים היא אחד המנגנונים החברתיים שבאמצעותם נשים נאלצות לשאת תפקיד כפוף בהשוואה לגברים".[3] תיאוריות שונות מנסות להסביר את המניעים לאלימות המופנית כלפי אישה וביניהם השוויון המגדרי ובמעמדן הנחות של נשים לאורך ההיסטוריה. על אף התקדמות מסוימת במעמדן של נשים וחקיקת חוקים מגנים, הרי שהיקפה ממשיך להיות רחב ברחבי העולם.
יש הטוענים כי מקור בעיית האלימות נגד נשים הוא המשטר הפטריארכלי שמהותו הוא הכפפת נשים לשלטון הגברים, שליטה ופיקוח ממוסדים ויצירת "תודעה כוזבת". משנות ה-60 של המאה ה-20, הקולות הפמיניסטיים טענו שכל סוגי האלימות כלפי נשים - אלימות פיזית, אונס, הטרדה מינית, פורנוגרפיה, רצח על רקע חילול כבוד המשפחה, זנות, סחר בנשים ועוד, הם חלק מבנה של הדיכוי הפטריארכלי בתקופות שונות ובתרבויות שונות, המאפשר לדיכוי לשעתק את עצמו באמצעות משמוע נשים. הסוף של תופעת האלימות נגד נשים מותנית בסוף הפטריארכיה ובכינון חברה שבה מכבדים את זכויות האדם של כל אחת ואחד כיצורים רציונליים אוטונומיים, שהשליטה על גופם, מיניותם וחייהם היא בידיהם.
במדינות רבות בעולם, כמו במדינת ישראל, המסר חלחל וההתייחסות לאלימות כלפי נשים הפכה לסוגיה פוליטית שמוסדות הקהילה, המדינה והחברה העולמית אמורים לתת עליה את הדעת. ואכן אלימות מגדרית מוגדרת כיום במקומות רבים בעולם כהפרה של החוק ושל הקוד התרבותי הדמוקרטי.[4]