"אל נלך כצאן לטבח!" (במקור ביידיש: לאָמיר ניט גיין ווי שאָף צו דער שחיטה) הוא כרוז שפורסם על ידי אבא קובנר בליל השנה החדשה 1942 (31 בדצמבר 1941 – 1 בינואר 1942) בגטו וילנה לקריאה למרד יהודי בשואה.
עובדות מהירות אל ניתן שיובילנו כצאן לטבח! ...
|
נוער יהודי, אל תיתן אמון במוליכים אותך שולל. משמונים אלף יהודים שב"ירושלים דליטא" [=וילנה] שרדו אך עשרים אלף. לעינינו קרעו מאתנו את הורינו, אחינו, ואחיותינו.
היכן הם מאות הגברים שנחטפו לעבודה בידי ה"חוטפים" הליטאים?
היכן הן הנשים הערומות והילדים, שהוצאו מאתנו בליל האימים של הפרובוקציה?
היכן הם יהודי יום הכיפורים?
היכן אחינו מהגטו השני?
כל אשר הוצא משערי הגטו לא חזר עוד.
כל דרכיו של הגסטאפו מובילות לפונאר.
ופונאר היא מוות!
המהססים! השליכו מעליכם כל אשליה. ילדיכם, בעליכן ונשיכם אינם עוד.
פונאר אינה מחנה – שם נורו כולם.
היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור.
אל נלך כצאן לטבח!
נכון, חלשים אנו וחסרי-מגן, אולם התשובה היחידה לאויב היא התנגדות!
אחים! מוטב ליפול כלוחמים בני-חורין מלחיות בחסד מרצחים.
להתגונן! עד הנשימה האחרונה.
1 בינואר 1942, וילנה בגטו. |
|
|
סגירה