אל תשאל, אל תספר
נוהל שנועד לשמור על אי-בהירות לגבי הנטייה המינית של חיילים בארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אל תשאל, אל תספר (באנגלית: Don't ask, don't tell, בראשי תיבות: DADT) הוא המינוח המקובל למדיניות הכוחות המזוינים של ארצות הברית שהייתה מעוגנת בחוק של הממשל הפדרלי בין השנים 1993 ל-2011, ונועדה למנוע חשיפת נטייה מינית של חיילים על ידי הצבא. על פי מדיניות זו, נאסר על כל אדם הומו או בי לדבר במהלך שירותו בכוחות הביטחון על מערכות יחסים הומוסקסואליות שהוא מנהל, לרבות נישואים או הורות. מנגד, כל עוד החייל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור אותו בנושא. המדיניות קבעה כי אם נודע שחייל הוא הומו או שחיילת היא לסבית, יש להדיחם באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור.
מדיניות "אל תשאל, אל תספר" אומצה בשנת 1993 על ידי נשיא ארצות הברית ביל קלינטון כפשרה בינו לבין הקונגרס האמריקאי. במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ב-1992 הבטיח קלינטון כי כל אדם יוכל לשרת בצבא, תהא נטייתו המינית אשר תהא; אך משנבחר לנשיא, התברר כי חברי קונגרס רבים מתנגדים לכך בחריפות, וכך גם פוליטיקאים בולטים כג'ון מקיין, ואף קציני צבא בכירים ובראשם יושב ראש המטות המשולבים, קולין פאוול (ששינה את דעתו בנושא בסוף שנת 2009).[1]
המדיניות עוררה ביקורת ציבורית רחבה, ונחשבה לנושא מרכזי בדיון הציבורי ובמסעי הבחירות בארצות הברית: ארגוני שדלנות רבים קמו במטרה להביא לביטולה, ונערכו הפגנות מחאה כגון הצעדה לשוויון לאומי. ידוענים אמריקאים רבים, כדוגמת הקומיקאית קאת'י גריפין והזמרת ליידי גאגא, יצאו בפומבי נגד המדיניות והובילו צעדות מחאה, כנסים ונאומים. במהלך השנים הוגשו מספר עתירות משפטיות נגד המדיניות, ובאחת הפסיקות אף נקבע כי אכיפת מדיניות זו היא מעשה הנוגד את חוקת ארצות הברית. על פי הערכת המרכז לזכויות ההומואים בארצות הברית, בשנת 2010 שירתו בכוחות המזוינים של ארצות הברית כ-66 אלף הומואים, לסביות וביסקסואלים, שהם כ-2% מכלל המשרתים: 13 אלף בשירות פעיל ו-53 אלף במשמר הלאומי ובעתודות הצבא.[2] מאז כינון המדיניות הודחו מהצבא יותר מ-13 אלף חיילים וחיילות על רקע נטייתם המינית. נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהושבע בינואר 2009, התחייב להביא לביטול המדיניות בתקופת כהונתו, ובדצמבר 2010 בוטלה המדיניות, לאחר ששני בתי הקונגרס הצביעו בעד ביטולה, והנשיא אובמה חתם על החוק לביטולה. ב-21 ביולי 2011 ביטל אובמה סופית את המדיניות, והביטול נכנס לתוקף ב-20 בספטמבר 2011.