אמיל והבלשים
ספר ילדים מאת אריך קסטנר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אֶמִיל וְהַבַּלָּשִׁים (בגרמנית: Emil und die Detektive) הוא ספר ילדים מאת אריך קסטנר שנכתב בשנת 1929, ואויר על ידי המאייר ולטר טריר. הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של הסופר, ובכלל של ספרות הילדים. הספר היה יוצא דופן ביחס לספרי ילדים אחרים בתקופתו, משום שעלילתו התרחשה בברלין האמיתית וכללה טיפוסים מפוקפקים, ולא בעולם דמיוני וחסר דאגות, "תפאורה" המתאימה לקריאה והבנה של גיל צעיר יותר את העולם. כמו כן הספר אינו מציג מוסר השכל מפורש, אלא נותן למעשי הדמויות לדבר בעד עצמם. הספר תורגם לעשרות שפות, ובכללן עברית; בתרגום ראשון של אלתר אילי (ב-1935, הוצאת "יזרעאל") ובתרגומים מאוחרים יותר של אוריאל אופק ושל מיכאל דק.
עטיפת המהדורה הראשונה | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אריך קסטנר |
איורים | ולטר טריר |
שפת המקור | גרמנית |
סוגה | ספר ילדים |
מקום התרחשות | ברלין |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1929 |
מספר עמודים | 184 (מהדורה ראשונה) |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת יזרעאל (מהדורה ראשונה) |
תאריך | 1935 (מהדורה ראשונה) |
תרגום | אלתר אילי (מהדורה ראשונה) |
סדרה | |
הספר הבא | אמיל ושלשת התאומים |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 002706169, 001814835, 001997698, 002470672, 002061211, 002193897, 002727273, 003479755 |
הספר היה להצלחה מסחררת לאחר פרסומו. לאחר אירועי שריפת הספרים ב-1933 היה ספר זה היחיד מבין ספרי קסטנר שלא נידון לשריפה על ידי הנאצים ולא הושם ברשימת "הספרים האסורים". ב-1936, עם זאת, גם הוא הושם ב"רשימה שחורה" של ספרים שקריאתם, מכירתם או הוראתם אסורה[1].
אדית יעקבזון, אלמנתו של זיגפריד יעקבזון (והמו"לית של "די ולטבינה" לאחר מותו) עודדה את קסטנר, שהיה עיתונאי ופרסם ספר שירה קודם לכן, לפרסם את הספר. חלק מן הפרטים בעלילה יונקים מן המציאות. שמו האמצעי של קסטנר הוא "אמיל" וגם הוא היה בן לאם קשת יום. בילדותו הוא סייע לאמו, שהייתה ספרית, למצוא נוכלת שרימתה אותה. סיפור העלילה בבנק והשוד מבוססים כנראה על עלילותיהם של האחים זאס, זוג שודדי בנק ברלינאים שהסעירו את ברלין בשנות ה-20.
לספר נכתב ספר המשך בשם אמיל ושלשת התאומים שמתרחש שנתיים לאחר עלילת הספר הקודם.