אמיל זולא
מחבר ועיתונאי צרפתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמיל אדוארד שארל אנטואן זולא (בצרפתית: Émile Édouard Charles Antoine Zola; 2 באפריל 1840 – 29 בספטמבר 1902) היה כותב רומנים, מחזאי, לבריתן, פובליציסט וצלם צרפתי, הסופר המובהק ביותר בזרם הנטורליזם, דמות בולטת בתהליך הליברליזציה הפוליטית של צרפת. נחשב, יחד עם פלובּר, לאבי הזרם הנטורליסטי בספרות.
לידה |
2 באפריל 1840 רחוב סן-ג'וזף, צרפת |
---|---|
פטירה |
29 בספטמבר 1902 (בגיל 62) פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
שם לידה | Émile Édouard Charles Antoine Zola |
מדינה | צרפת |
מקום קבורה | הפנתאון של פריז |
אירועים משמעותיים | פרשת דרייפוס |
שפות היצירה | צרפתית |
סוגה | רומן, סיפור קצר |
זרם ספרותי | נטורליזם, מחשבה חופשית |
יצירות בולטות | Les Rougon-Macquart, אני מאשים...!, תרז ראקן, ננה |
תקופת הפעילות | מ-1865 |
הושפע מ | אונורה דה בלזק |
בן או בת זוג | |
צאצאים | ז'ק רוזרו, דניס אובר |
פרסים והוקרה | קצין בלגיון הכבוד |
חתימה | |
זולא היה מראשי המאבק למען אלפרד דרייפוס וחיבר את המאמר אני מאשים...!. הוא נאבק באנטישמיות, ובכתבים שנחשפו לאחר מותו חזה את הפתרון ברוח הציונות[1][2].
זולא היה 19 פעמים מועמד לאקדמיה הצרפתית, אך לא נבחר[3], הוא היה גם מועמד לפרס נובל לספרות בשנים 1901 ו-1902[4].
זולא היה כותב חרוץ במיוחד ובביתו שבמדאן היה חקוק על משקוף האח במשרדו "Nulla dies sine linea" ("לא עובר יום בלי קו") וקצב כתיבתו היה אכן, שלושה עד חמישה עמודים ביום. יצירותיו הספרותיות, שכללו עשרות רומנים, תורגמו לשפות רבות וזכו לעשרות עיבודים קולנועים.