אמנות פמיניסטית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמנות פמיניסטית היא מונח כולל לתנועות ומבעים אמנותיים רבים ושונים שהמשותף להם הוא השאיפה לאתגר את השיח האנדרוצנטרי במרחב האמנות ובחברה בכלל, ולפעול למען שוויון והכרה בזכויות נשים דרך מדיומים שונים. לעיתים קרובות, אמנות פמיניסטית מעוניינת לאתגר את התפישות וההגדרות הרווחות לגבי מגדר, נשיות, מיניות ועוד. נהוג לייחס את נקודת ההתחלה של האמנות הפמיניסטית לקבוצת אמניות שפעלו בארצות הברית בשנות ה-60 של המאה ה-20, אף על פי שניתן למצוא מוטיבציות פמיניסטיות כבר אצל אמניות שפעלו בתחילת המאה ה-20.[1] לא ניתן להפריד בין אמנות פמיניסטית למחקר וביקורת פמיניסטיים של האמנות ותולדות האמנות, שכן הפרקטיקה והתאוריה הופיעו כשזורות זו בזו למן ההתחלה. ב-1971 פרסמה חוקרת האמנות לינדה נוכלין את מאמרה "למה לא היו אמניות גדולות?" בו היא חושפת את האופן בו ההיסטוריה של האמנות מדירה בצורה שיטתית אמניות נשים מדפיה, מקטינה את הישגיהן ומייצרת תמונה מוטה ומטעה. מאמרה של נוכלין הכה הדים ולאחריו החלו להתפרסם מאמרים וספרים רבים של חוקרות והיסטוריוניות שכוננו את הביקורת הפמיניסטית על האמנות כתחום עצמאי.[2] נהוג לתאר את ההתפתחות ההיסטורית של האמנות הפמיניסטית כתהליך בעל אופי דורי, בו דור שני מתנגד ומחדש את רעיונות ופעולות הדור הראשון. עם זאת, ישנן גישות שונות, בעיקר עכשוויות, המתנגדות לאופן החלוקה ההיסטורי הזה.[3]