אנגלית תיכונה
שפה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנגלית תיכונה או אנגלית ביניים (באנגלית: Middle English) היא שפה שהייתה מדוברת בסביבות השנים 1100–1500 ברחבי אנגליה. האנגלית התיכונה התפתחה מהשפה האנגלית העתיקה והושפעה רבות מצרפתית עתיקה, עקב חילופי המעמד השליטים באנגליה מאנגלו-סקסים לנורמנים (דוברי צרפתית עתיקה) בתקופת ממלכת אנגליה הנורמנית, לאחר כיבוש אנגליה על ידי ויליאם הכובש מנורמנדי. לקראת סוף תקופה זו, החלו שינויים רבים בהגיית התנועות בשפה האנגלית, אך האיות האנגלי לא הותאם לשינויים, דבר שגרם לאי־התאמה בין האיות האנגלי לבין הצלילים שהוא היה אמור לייצג.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, פיסוק, צורת כתיבה עממית מדי. | |
עובדות מהירות מדינות, אזורים ...
עמוד מתוך הספר סיפורי קנטרברי שכתוב באנגלית תיכונה. | |
מדינות | הממלכה המאוחדת |
---|---|
אזורים | אנגליה, סקוטלנד וויילס |
דוברים | השפה התפתחה לאנגלית מודרנית מוקדמת עד המאה ה-16 |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה |
|
לאום | אנגלים |
קוד שפה | enm |
קוד ISO 639-2 | enm |
קוד ISO 639-3 | enm |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
סגירה
מן השפה האנגלית התיכונה התפתחו השפה הסקוטית והשפה האנגלית המודרנית המוקדמת (אנ'), שממנה התפתחה האנגלית המודרנית.