אנטילופה הודית
מין של אנטילופה בתת-משפחת הצבאים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנטילופה הודית (שם מדעי: Antilope cervicapra; ידועה גם בכינויה האנגלי בלאקבָּק), היא מין אנטילופה בינונית במשפחת הצבאיים, המהווה מין יחיד בסוגה. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1758 על ידי הזואולוג השוודי קארל לינאוס, ויש לה שני תת-מינים. אנטילופה זאת בעלת מראה חינני, ומפגינה דו-צורתיות זוויגית מובהקת הבאה לידי ביטוי בצבע הפרווה: לזכרים פרווה שחורה כהה עם סימונים לבנים בולטים על הפנים, ולנקבות פרווה חומה–כתמתמה בהירה. נוסף על כך, הזכרים מתאפיינים בזוג קרניים מסולסלות דמויות חולץ פקקים שנעדרות לרוב אצל הנקבות.[2]
אנטילופה הודית | |
---|---|
אנטילופה הודית (זכר) | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | צבאיים |
שבט: | אנטילופות ערבה |
סוג: | Antilope |
מין: | אנטילופה הודית |
שם מדעי | |
Antilope cervicapra ליניאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
תפוצה היסטורית
תפוצה כיום
| |
האנטילופה ההודית פעילה בעיקר בשעות היום, והיא חיה בדרך כלל בקבוצות או בעדרים גדולים המורכבים מזכר דומיננטי ונקבות. אנטילופה זו שוכנת בסוואנות ובאזורים מיוערים בדלילות, ובית גידולה מושפע לרוב מהקרבה למים. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מתקבצים בזירת החיזור ונאבקים על שטח הליבה כדי להגדיל את הסיכוי שלהם להתרבות עם הנקבות. האנטילופה ההודית היא אצנית מהירה ביותר; בריצה לטווח קצר היא נמצאת במקום רביעי מבין היונקים המהירים בעולם, ובריצה לטווח ארוך היא נמצאת במקום השלישי בעולם לאחר הדלגן והאנטילוקפרה האמריקנית.[3] היא גם מסוגלת לבצע זינוקים מרהיבים בתופעה המוכרת כדלגנות. הטורף העיקרי שלה כיום הוא הזאב ההודי המסוגל להתחרות בה, ובעבר גם הברדלס האסייתי בטרם הוכחד מהאזור.[4]
היא מצויה בעיקר בהודו, אף שבעבר הייתה מצויה גם במרבית המדינות הגובלות בהודו.[5] בתחילת המאה ה-20 הייתה האנטילופה ההודית במצב שימור מאוים, בשל ירידה דרסטית במספרים בעקבות ציד ואובדן בתי גידול, אך כיום השתפר מצב שימורה.[6] האנטילופה ההודית תופסת מקום חשוב בדת ההינדואית, והיא הובאה למדינות רבות מחוץ לתחומי תפוצתה בשל היותה פופולרית בציד.[7]