אנטרופיה
גודל פיזיקלי אקסטנסיבי שניתן לחשוב עליו כעל מידת האי-סדר במערכת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אֶנטרופיה (הלחם של שתי מילים ביוונית: ἐνέργεια 'אנרגיה', ו־τρόπος 'טרופּוֹס' – התמרה) היא מושג בסיסי בפיזיקה וממלאת תפקיד מרכזי בתרמודינמיקה ומכניקה סטטיסטית, וכן במכניקה קוונטית ובתורת האינפורמציה הקלאסית והקוונטית. מקובל לחשוב על האנטרופיה כעל מידת האי־סדר או כעל מידת האקראיות במערכת. במכניקה סטטיסטית קלאסית, האנטרופיה מוגדרת כמדד למספר המצבים המיקרוסקופיים המתאימים למצב מאקרוסקופי נתון, בדומה לפונקציית ריבוי. במכניקה קוונטית, האנטרופיה היא הרחבה טבעית של ההגדרה הקלאסית.
בתרמודינמיקה הקלאסית, זהויות תרמודינמיות קושרות את השינוי באנטרופיה למעבר חום ולכן האנטרופיה היא בת מדידה בתהליכים תרמודינמיים. לאנטרופיה יש תפקיד מרכזי בחוק השני של התרמודינמיקה, הקובע כי במערכת סגורה האנטרופיה אינה קטנה עם הזמן. האנטרופיה קשורה לתופעת השזירה הקוונטית במכניקה הקוונטית. למושג האנטרופיה יש שימושים בתחומים רבים בפיזיקה ותחומים קרובים, כדוגמת אסטרופיזיקה, גיאופיזיקה, קוסמולוגיה, מכניקת הזורמים, אופטיקה, וכימיה וסטטיסטיקה.[1]