אפקט קומפטון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אפקט קומפטון או פיזור קומפטון הוא תופעה פיזיקלית בה קרני X וקרני גמא מתפזרות מחומר תוך כדי שאורך הגל שלהן גדל.
את התופעה גילה ב-1922 הפיזיקאי האמריקני ארתור קומפטון בניסוי שערך. השינוי באורך הגל סתר את ההסבר הקלאסי לפיזור קרינה, וקומפטון הראה שניתן להסביר אותו אם מקבלים את האופי החלקיקי של האור, מניחים שהפיזור הוא אוסף של התנגשויות אלסטיות בין פוטונים לבין אלקטרונים חופשיים, ומתארים כל התנגשות כזו על פי תורת היחסות הפרטית. לפי הסברו, השינוי באורך הגל נובע מכך שבהתנגשות חלק מהאנרגיה של הפוטון עובר לאלקטרון, והופך לאנרגיה קינטית שלו.
החשיבות ההיסטורית של גילוי פיזור קומפטון הייתה בכך שהיא איששה את ההנחה של אלברט איינשטיין בדבר האופי החלקיקי של האור, הנחה שטרם הייתה מקובלת באותם ימים.
גילוי האפקט זיכה את קומפטון בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1927.