אפרים בן יעקב מבון
מבעלי התוספות באשכנז / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק. יחד עם אחיו רבי הילל, כונו "שני בני היצהר"[1].
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
1132 ד'תתצ"ב בון, נסיכות הבוחר מקלן |
---|---|
פטירה |
1196 (בגיל 64 בערך) ד'תתקנ"ז |
תקופת הפעילות | ?–1196 |
השתייכות | בעלי התוספות |
תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, תפילה, פיוט |
רבותיו | רבי יואל הלוי מבונא (אבי הראבי"ה) |
חיבוריו | ספר זכירה, פיוטים, פירוש תוספות לתלמוד, פסקי הלכה, פירוש לפיוטי המחזור |
סגירה
ר' אפרים נולד כנראה בבון. למד אצל רבי יואל הלוי מבונא (אביו של הראבי"ה), וכשעבר ר' יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב בית דין בבון, כשהראבי"ה שני לו.
אחיו קלונימוס נפטר בלא בנים, ובספרות הפוסקים מובא שהוא ואחיו רצו לייבם את האלמנה והיא לא רצתה, ולכן הוכרחה לשלם פיצוי של מאה זקוקים כסף כדי שתחלוץ.[2]
מספר אגדות מפורסמות מסופרות בשמו, מהן המעשה ברבי אמנון ממגנצא שקידש את השם וכתב את הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר ביום כיפור, והמעשה בפייטן הקדמון יניי ור' אלעזר בירבי קליר.