ארבע בבות
ניגון לאדמו"ר הזקן מייסד חב"ד (ספר הניגונים #1) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ארבע בבות (מכונה גם: ניגון הרב או ניגון אדמו"ר הזקן, או ד' בבות[1]), הוא ניגון ללא מילים, מניגוני חב"ד. מעשרת "הניגונים המכוונים" והחשוב שבהם, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, ניגון זה מפורסם ביותר[2].
עובדות מהירות סוגה, לחן ...
שיר | ||||||
סוגה | ניגוני חב"ד | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
לחן | שניאור זלמן מלאדי | |||||
| ||||||
סגירה
הניגון נחשב לאחד הניגונים העמוקים והמיוחדים של החסידות, ולניגון היסודי והראשי של חסידות חב"ד. לניגון ארבעה בתים, בהם משתקפים העולמות הרוחניים העליונים אבי"ע.
ניגון זה, כמו רוב ניגוניו, חיבר רבי שניאור זלמן בעת שלמד אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש. לאחר שהיה לרבי, שינה ושיכלל את כל הניגונים, וניגון זה בפרט[3]. מפאת סגולותיו המיוחדות ומשמעותו הרוחנית, נהוג בקרב חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות, מתוך רצינות ובמועדים מיוחדים.
בספר הניגונים חב"ד, "ארבע בבות" הוא ניגון מספר א' (1).