אתרי המכרות העיקריים בוולוניה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אתרי המכרות העיקריים בוולוניה שבבלגיה הם אתר מורשת עולמית שהוכרז על ידי אונסק"ו ב-2012. באתר נכללים המכרות גראן ארנו, בואה-דו-לוק, בואה דו קאזייה, ובלגן. בנימוקי ההכרזה של אונסק"ו נאמר כי:
ארבעת המכרות של האתר יוצרים רצועה באורך 170 קילומטרים וברוחב 3 עד 15 קילומטרים, החוצה את בלגיה ממזרח למערב. האתר מורכב ממכרות הפחם שהשתמרו במדינה בצורה הטובה ביותר מאז המאה ה-19 והמאה ה-20. הם מהווים דוגמא לאדריכלות האוטופית מהתקופות הראשונות של העידן התעשייתי באירופה כחלק ממכלול משולב של תעשייה ואורבניזציה, בעיקר בעיר מכרה הפחם ומגורי העובדים של גראן-הורנו שתוכננה על ידי ברונו רנאר במחצית הראשונה של המאה ה-19. בואה-דו-לוק כולל מבנים אחדים שהוקמו בין 1838 ל-1909 ואת אחד ממכרות הפחם הוותיקים ביותר באירופה, המתוארך לשלהי המאה ה-17. באזור וולוניה קיימים מאות מכרות פחם, אך התשתית של רובם אינה קיימת עוד, ואילו בארבעת הרכיבים של האתר הרשום לעיל קיימת שלמות רבה ביותר
— עמוד האתר באונסק"ו
בואה דו קאזייה | |||
אתר מורשת עולמית | |||
---|---|---|---|
| |||
מידע כללי | |||
סוג | קבוצת מבנים | ||
מדינה | בלגיה בלגיה | ||
מידות | |||
שטח | 344.7 הקטאר | ||
קואורדינטות | 50°26′07″N 3°50′18″E | ||
אתר רשמי | |||