בזל 2
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בזל 2 היא תקינה (רגולציה) בינלאומית בנושא ניהול סיכונים בגופים פיננסיים (בנקים, חברות אשראי, אגודות בניין הנותנות משכנתאות וכו'). קדמה לה תקינה בינלאומית שנקראה בזל 1. שם התקנות נגזר משם העיר בזל בשווייץ בה יושבת הוועדה. התקנות הורחבו לאחר המשבר הכלכלי העולמי (2008) אך נותרו בתוקפן, ורק חלק מהן עודכן בתקנות בזל 3.
תקנות בזל עוסקות בניהול סיכונים פיננסיים:
- בזל 1 קיימת מ-1988 ועוסקת בסיכוני הון (Capital Risks). כך למשל: בנקים חייבים, על פי רגולציה זו בהקצאת "רזרבה" כספית של 8% לפחות מפעילותם העסקית, על מנת לענות על מצבים של אי-החזרת הלוואות.
- בזל 2 מנסה לשפר את ניהול הסיכונים ולשקף באופן קרוב יותר למציאות את היחס בין הסיכונים והקצאת ההון הנדרשת. לצורך כך היא מרחיבה את ניהול הסיכונים גם לסיכונים תפעוליים (Operational Risks) ולסיכוני שוק (Market Risks), בנוסף לסיכוני הון.
- בזל 3 קובע סטנדרטים להלימות ההון של בנקים, מבחני קיצון ודרישות נזילות. תקנות בזל 3 נועדו לחזק את דרישות ההון מהבנקים על ידי הגדלת דרישות ההון המינימליות, החזקת נכסים נזילים באיכות גבוהה והקטנת המינוף הבנקאי.
על התקינה חתומות יותר מ-100 מדינות. בהן המדינות המובילות בכלכלה ובבנקאות העולמית. גם מדינת ישראל חתומה עליה ובנק ישראל הוציא תקנות מקומיות הקרויות הוראות ניהול בנקאי תקין 310, שכוללות תרגום של דרישות בזל 2 עם התאמות ייחודיות לישראל.