בית הכנסת שער הרחמים
בית הכנסת העתיק ביותר במומבאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בית כנסת שער הרחמים (במראטהית: गेट ऑफ मर्सी सिनेगोग / जुनी मशिद; מוכר גם בשם "ז'וני מאשיד") הוא בית הכנסת העתיק ביותר במומבאי (בומביי לשעבר), בהודו.[1] בית הכנסת נבנה ב־1796[2] בדרום מומביי על ידי בן קהילת בני ישראל סאמאג'י האסאג'י דיווקר, הידוע גם בשם שמואל יחזקאל דיווקר. ב־1860 שופץ לראשונה ונבנה בית הכנסת מחדש[3] והועבר למיקומו החדש במאנדבי, ברובע המוסלמי של מומבאי, באזור המכיל שכונות מגורים, מקדשים הינדים, מסגדים מוסלמיים ושווקים. במאה ה־18 וה־19, האזור אוכלס מחדש בידי קהילה יהודית קטנה אך משגשגת ונקרא "איזראיל מוהלה", כלומר שכונת ישראל.[4]. השם "מאסג'יד" שניתן לבית הכנסת בפי המקומיים, משמעו "מסגד", ויש הטוענים כי כוונת הכינוי היא למבנה ציבור מרכזי, אליו ניתן להתייחס כאשר מכווינים אדם באזור, בניב המדובר בפי קהילת הבני-ישראל המילה לבית כנסת היא "משיד" וכך הם מתייחסים לבתי הכנסת באזור.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
מיקום | מומבאי |
מדינה | הודו |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1796 |
תאריך פתיחה רשמי | 1796 |
קואורדינטות | 18°57′08″N 72°50′11″E |
טקס הפתיחה הרשמי של בית הכנסת היה בתאריך 13.5.1796, לאחר כשנה מאז תחילת הקמתו, כל בנייתו, כולל האומנים אשר כללו סתתים, נגרים, אדריכלים ואנשי מקצוע נוספים ברובם היו מתוך הקהילה עצמה.
השם המקומי "ז'וני מסג'יד" לבית הכנסת, אשר פירושו בית הכנסת הישן, חל גם על תחנת הרכבת הסמוכה, "מסג'יד באנדר". על אף הירידה במספר המתפללים, בית הכנסת עדיין מקיים את הטקסים בצורה פעילה, ומשרת קהילה יומית של כמאה חברים. בית הכנסת גם מקיים סיורי מורשת ודת בעיר.