בית המדפיס הממשלתי - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for בית המדפיס הממשלתי.

בית המדפיס הממשלתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית המדפיס הממשלתי
מידע כללי
סוג בניין משרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
סיום הבנייה 1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′01″N 35°13′32″E / 31.76697778°N 35.2256°E / 31.76697778; 35.2256
(למפת ירושלים רגילה)
 
בית המדפיס הממשלתי
בית המדפיס הממשלתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית המדפיס הממשלתי בתקופת המנדט
בית המדפיס הממשלתי בתקופת המנדט

בית המדפיס הממשלתי הוא מבנה לשימור בדרך חברון בירושלים, המהווה אחד המייצגים המובהקים בעיר של הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. כיום הוא מהווה חלק מרובע המדיה, והמשרדים של קרן הון הסיכון והקבוצה הבינלאומית JVP.

היסטוריה

המבנה הוקם בשנת 1937 בתכנונו של האדריכל הבריטי אוסטן סיינט בארב הריסון, האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות בממשל המנדט הבריטי. בשונה מבניינים אחרים שתכנן הריסון בעיר בשרות הממשל הבריטי, שכללו אלמנטים אוריינטליים-רומנטיים רבים (ארמון הנציב, מוזיאון רוקפלר ועוד), תכנן הריסון מבנה זה לחלוטין ברוח המודרניזם הבינלאומי. הבניין תוכנן כמבנה תעשייתי חדיש הבנוי מבטון בציפוי טיח לבן, בדומה למבני העיר הלבנה של תל אביב מאותה תקופה, ובשונה ממבני הסגנון הבינלאומי שהוקמו בירושלים של ימי המנדט, אשר חופו באבן ירושלמית על פי חוק. ברוח הסגנון הבינלאומי, הבניין מתאפיין בקווים אופקיים ישרים ומתמשכים, המודגשים בחלונות רצועה וגגוני בטון לאורך המבנה. הבנייה בוצע תוך שיתוף פעולה עם מהנדס יהודה שפירא. קומת הקרקע של המבנה כללה חללים תעשייתיים מוארים ורחבי ידיים שצוידו במערכות הסקה מרכזית, ובהם פעלו מכונות דפוס חדישות בשיטת "ליינוטייפ".

בבניין הודפסו שטרות כסף והוטבעו מטבעות, וכן נדפסו בו המסמכים הרשמיים של ממשלת המנדט. הבניין הוקם בצמוד לתחנת הרכבת ירושלים, דבר שנועד לייעל את שינוע חומרי הגלם אל מפעל ההדפסה ואת הפצת החומר המודפס ממנו לרחבי הארץ. בתוך המתחם ישנם שרידים של מחסומי קצה של מסילת הברזל, שהיוותה שלוחה של המסילה הראשית לירושלים.

לאחר הקמת מדינת ישראל עבר המבנה לרשות ממשלת ישראל, מי שהקים וניהל את המדפיס הממשלתי היה עזריאל רונן, ממשלת ישראל המשיכה להשתמש בו כבית הדפוס הממשלתי. כמתקן רגיש ומאובטח הוגבהו קירותיו בגדרות תיל, שעם השנים החלידו והפכו מפגע אסתטי, יחד עם הטיח המתקלף והמלוכלך שבציפויו החיצוני, וקשה היה לראות בו מבנה בעל ייחוד ארכיטקטוני. המדפיס הממשלתי התרחב עם השנים והתפשט למבנים נוספים, חדישים יותר, שנבנו מדרום למבנה הישן, ולקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ננטש סופית המבנה ההיסטורי.

במשך כעשור עמד הבניין נטוש ומוזנח, עד שבשנת 2007 החלו בו עבודות שימור ושיקום ביוזמה פרטית ובמימון של קרן הון הסיכון JVP, בראשות אראל מרגלית. את עבודת החידוש והשימור תכנן משרד פלסנר אדריכלים, במטרה לייעדו למרכז מדיה בינלאומי לפיתוח טכנולוגיות דיגיטליות לאנימציה בקולנוע ובמשחקי מחשב. מעטפת הטיח הלבן בחיפוי הבניין חודשה, והוסרו ממנו תוספות מאוחרות שכיערו את חזיתו. אולמות הייצור המרווחים עברו הסבה לאולמות סטודיו ליוצרים, למשרדים ולשירותים נלווים.

הבניין המשופץ נפתח ביוני 2008 וכולל 3,000 מטר רבוע שטח בנוי.

גלריית תמונות מתקופת המנדט

  • הבניין במבט מתחנת הרכבת
    הבניין במבט מתחנת הרכבת
  • הכניסה הראשית
    הכניסה הראשית
  • הכניסה הראשית
    הכניסה הראשית
  • בית הדפוס
    בית הדפוס
  • עובדי המדפיס הממשלתי
    עובדי המדפיס הממשלתי
  • חצר בית המדפיס הממשלתי עם קבלת מכונות הדפוס, 1937
    חצר בית המדפיס הממשלתי עם קבלת מכונות הדפוס, 1937
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
בית המדפיס הממשלתי
Listen to this article