בני נצרים
מושב בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בְּנֵי נְצָרִים הוא מושב דתי לאומי בחולות חלוצה שהוקם ב-2008 על ידי משפחות שפונו מהיישוב נצרים במהלך תוכנית ההתנתקות, וכן משפחות נוספות שהצטרפו אליהן. המושב נמצא במרחק 800 מטר מגבול ישראל–מצרים. היישוב שייך למועצה אזורית אשכול והוא הדרומי מבין יישוביה.
שלט הכניסה ליישוב | |
מדינה | ישראל ישראל |
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | אשכול |
גובה ממוצע[1] | 99 מטר |
תאריך ייסוד | 2008 |
תנועה מיישבת | אמנה |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 916 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.6% בשנה |
(למפת ישראל רגילה) | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
4 מתוך 10 |
תושבי נצרים פונו בתחילה למושב יבול באופן זמני לקראת הקמת יישוב קבע בחולות חלוצה.
בבני נצרים מתגוררות כ-130 משפחות. ביישוב ישנם מעונות, גנים, בית הספר היסודי "נעם נצרים", בריכה, מדרשת נצרים - הדרכה ואירוח חלוצה - עמותה לחינוך בלתי פורמלי המפעילה אכסניית נוער, ישיבה תיכונית חקלאית "רגבים בנגב". יש בו גם כולל אברכים. בין השנים ה'תשע"ה-ה'תשפ"ד פעלה במקום "הישיבה הגבוהה בני נצרים".[3]
תושבי היישוב עוסקים בעיקר בחינוך ובחקלאות.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[4] לתושבי יישוב זה ניתן זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[5]
- בית הכנסת המרכזי בבני נצרים
- בית הכנסת המרכזי בבני נצרים
- מיגונית מקושטת
- בית ביישוב