ג'ון מרשל הרלן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ון מרשל הרלן (באנגלית: John Marshall Harlan; 1 ביוני 1833 – 14 באוקטובר 1911) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. לעיתים הוא קרוי "המתנגד הגדול" (The Great Dissenter"), בשל חוות דעת המיעוט הרבות שכתב בתיקים שהגבילו את זכויות האזרח, כולל "תיקי זכויות האזרח" (Civil Rights Cases) ופסק דין פלסי נגד פרגוסון. רבות מהשקפותיו של הרלן הובעו בחוות דעת המיעוט הבולטות שלו שיהפכו להשקפה הרשמית של בית המשפט העליון החל משנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר כנשיא בית המשפט כיהן ארל וורן. נכדו של הרלן, ג'ון מרשל הרלן השני, כיהן גם הוא כשופט בבית המשפט העליון.
ג'ון מרשל הרלן | |||||||||
לידה |
1 ביוני 1833 מחוז בויל, קנטקי, ארצות הברית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 באוקטובר 1911 (בגיל 78) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||||
מקום קבורה | בית הקברות רוק קריק, וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||||
השכלה | |||||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
הרלן נולד ליד פרנקפורט, קנטקי, למשפחה נודעת, שהחזיק בבעלותה עבדים, ועד מהרה החל לבלוט גם הוא בעולם הפוליטי. עם פרוץ מלחמת האזרחים, תמך הרלן בתוקף באיחוד וגייס את רגימנט הרגלים העשירי של קנטקי. על אף התנגדותו להצהרת האמנציפציה, הוא השתתף בלחימה עד 1863, כאשר הוא נבחר כתובע הכללי של קנטקי. ב-1867 הוא הפסיד בבחירות מחדש לתפקיד ובשנה שלאחר מכן הוא הצטרף למפלגה הרפובליקנית, ועד מהרה עלה כוחו כמנהיג המפלגה בקנטקי. לאחר הבחירות לנשיאות של 1876, מינה אותו הנשיא החדש רתרפורד הייז כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.
גישתו המשפטית של הרלן עמדה בסימן אמונתו במשך כל חייו בממשלה לאומית חזקה, אהדתו לחלשים מבחינה כלכלית, והשקפתו שתיקוני השיקום (התיקון ה-13, ה-14 וה-15 לחוקת ארצות הברית) יצרו שינוי יסודי ביחסים שבין הממשלה הפדרלית ובין ממשלות המדינות. הוא כתב חוות דעת מיעוט הן בתיקי זכויות האזרח משנת 1883 והן בפסק הדין פלסי נגד פרגוסון משנת 1896, שהתירו למדינות ולגורמים פרטיים ליישם את ההפרדה הגזעית. הוא גם כתב חוות דעת מיעוט בשני תיקים מרכזיים כמו "פולוק נגד חברת ההלוואות והנאמנות לחקלאים" (Pollock v. Farmers' Loan & Trust Co.) משנת 1895, שפסל את גבייתו של מס ההכנסה הפדרלי, פסק הדין "ארצות הברית נגד חברת א. ס. נייט" (United States v. E. C. Knight Co), שהגביל באופן משמעותי את סמכות הממשלה הפדרלית לנקוט בצעדים בנוגע להגבלים העסקיים, ופסק הדין "חברת סטנדרד אוייל של ניו ג'רזי נגד ארצות הברית" (Standard Oil Co. of New Jersey v. United States) משנת 1911, שמיסד את מבחן השכל הישר (Rule of reason). הרלן היה השופט העליון הראשון שדחף להחלתה של מגילת הזכויות על חוקי המדינות, וחוות דעת הרוב שכתב בפסק הדין "חברת הרכבות של שיקגו, ברלינגטון וקווינסי נגד עיריית שיקגו" (Chicago, Burlington & Quincy Railroad Co. v. City of Chicago) משנת 1897, החילה את "סעיף ההפקעה" (הסעיף האחרון בתיקון החמישי לחוקה). הרלן נשכח באופן כללי בעשורים שלאחר מותו, אך חוקרים רבים מחשיבים אותו כיום כאחד מגדולי השופטים של בית המשפט העליון בתקופתו.