ג'ורג' מקגוורן
פוליטיקאי אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ורג' סטנלי מקגוורן (באנגלית: George Stanley McGovern; 19 ביולי 1922 – 21 באוקטובר 2012) היה היסטוריון, סופר ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וסנאטור מטעם מדינת דקוטה הדרומית, והיה מועמד לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות בשנת 1972, אז הובס על ידי הנשיא המכהן ריצ'רד ניקסון.
מקגוורן, 30 ביוני 1972 | |||||
לידה |
19 ביולי 1922 אוון, דקוטה הדרומית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
21 באוקטובר 2012 (בגיל 90) סו פולס, דקוטה הדרומית | ||||
שם מלא | ג'ורג' סטנלי מקגוורן | ||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | בית הקברות רוק קריק | ||||
השכלה | אוניברסיטת נורת'ווסטרן | ||||
עיסוק | דיפלומט, היסטוריון, פוליטיקאי | ||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
בת זוג | אלינור סטנברג | ||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
חתימה | |||||
מקגוורן גדל במיטשל שבדקוטה הדרומית, והצטיין בתורת הנאום. הוא התנדב לחיל האוויר של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה וטס שלושים וחמש פעמים מעל אירופה הכבושה. הוא זכה במדליות רבות על שירותו, כולל בצלב התעופה המצוינת על נחיתת אונס שהצילה את צוותו. לאחר המלחמה סיים את לימודיו באוניברסיטת נורת'ווסטרן, היה לדוקטור והרצה בנושאי היסטוריה. הוא נבחר לבית הנבחרים ב-1956 ונבחר שוב ב-1958. לאחר ניסיון כושל להיבחר לסנאט ב-1960, הצליח להיבחר ב-1962.
כסנאטור, נחשב מקגוורן לליברל מובהק ול"סמן שמאלי" במפלגתו, ונודע כאחד המתנגדים הבולטים למעורבות האמריקאית בווייטנאם. הוא ניסה להיות מועמד מטעם מפלגתו לנשיאות בבחירות בשנת 1968, כמחליף לרוברט קנדי שנרצח. ועדה שעמד בראשה לאחר הבחירות שינתה מן היסוד את תהליך הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית, העלתה את מספר אספות הבחירה וההתמודדויות המקדימות והקטינה את השפעת מנהיגי המפלגה. ב-1970 וב-1971 ניסה להעביר חוק שיחייב את ארצות הברית לסגת מווייטנאם, ללא הצלחה. ב-1972 נבחר כמועמד מפלגתו לנשיאות, אולם הותיר את המפלגה מפולגת מבחינה אידאולוגית. סגנו המיועד היה תומאס איגלטון, אולם פיטוריו של זה בידי מקגוורן פגעו בו. בבחירות הפסיד לריצ'רד ניקסון, שזכה בניצחון סוחף. מקגוורן נבחר לסנאט גם ב-1968 וב-1974, וב-1980 הפסיד בניסיון להיבחר מחדש.
מקגוורן עסק במהלך הקריירה שלו בנושאים הקשורים לחקלאות, מזון, תזונה ורעב. ב-1961 מינה אותו הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי כממונה על התוכנית מזון לשלום, במסגרתה הועברו עודפי מזון מארצות הברית למדינות עולם שלישי, בין היתר כדי למנוע השפעה סובייטית עליהן. תוכנית זו שימשה בסיס לתוכנית המזון העולמית של האו"ם. בין 1968 ו-1977, כיהן כיושב ראש ועדת הסנאט לתזונה, ופרסם דו"ח שקבע הנחיות תזונה. לאחר מכן כיהן כשגריר ארצות הברית בסוכנויות האו"ם למזון ולחקלאות בין 1998 ו-2001. ב-2001 מונה לשגריר עולמי לנושאי רעב. במסגרת תפקידו שב לפעול לצמצום הרעב בעולם, תוך שיתוף פעולה עם עמיתו לסנאט לשעבר, בוב דול, כשהם מספקים ארוחות למיליוני ילדים בעשרות מדינות. על פעילותם זו זכו השניים בפרס המזון העולמי ב-2008.