ג'ים מוריסון - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for ג'ים מוריסון.

ג'ים מוריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'יימס דאגלס מוריסון
Jim Morrison
לידה 8 בדצמבר 1943
מלבורן, פלורידה, ארצות הברית
פטירה 3 ביולי 1971 (בגיל 27)
פריז, צרפת
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 19651971 (כ־6 שנים)
מקום לימודים קולג' סיינט פיטרסברג, אוניברסיטת המדינה של פלורידה, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בית הספר לתאטרון, סרטים וטלוויזיה של UCLA עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ג'ים
זרם פסיכדליה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק
הארד רוק
רוק פסיכדלי
רוק קל
פואמה
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כלי מקלדת, כלי הקשה, מאראקס, מפוחית פה, דיירה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס
שיתופי פעולה בולטים הדלתות
בן או בת זוג פמלה קורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
TheDoors.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס דאגלס מוריסוןאנגלית: James Douglas Morrison;‏ 8 בדצמבר 19433 ביולי 1971) היה מוזיקאי, משורר, זמר, סופר ובמאי קולנוע אמריקאי. מוריסון ידוע בעיקר כסולן וככותב השירים של להקת "הדלתות". בזכות יכולות הכתיבה שלו, התנהגותו הפרועה ויוצאת הדופן והכריזמה שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהופעותיו במסגרת הלהקה, נחשב מוריסון לאחד מהזמרים המשפיעים בתולדות הרוק.

מוריסון דורג במקום ה-47 ברשימת 100 הזמרים הטובים ביותר בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון[1] ובמקום ה-12 ברשימה דומה של אתר בילבורד.[2]

בשנות ה-60 התמכר מוריסון לאלכוהול אשר השפיע על התנהלותו ועל ביצועיו בהופעות. הוא מת בפריז ביולי 1971, כשהוא בן 27 בלבד, ככל הנראה בשל מנת יתר של הרואין.

ביוגרפיה

נעוריו

מוריסון נעצר בטלהסי, פלורידה, לאחר מתיחה שביצע בהיותו שיכור במשחק פוטבול
מוריסון נעצר בטלהסי, פלורידה, לאחר מתיחה שביצע בהיותו שיכור במשחק פוטבול

מוריסון נולד במלבורן, פלורידה שבארצות הברית לקלרה וירג'יניה ולג'ורג' מוריסון, קצין בכיר בצי האמריקאי, ולהם נולדו שני ילדים נוספים (קטנים מג'ים): אנה רובין ואנדרו לי. לפי הנטען, בגיל ארבע חזה מוריסון בתאונת דרכים קשה במדבר, בה היו מעורבים משפחה של אינדיאנים. מוריסון, אשר טען כי לאירוע זה הייתה השפעה גדולה על חייו, התייחס לתאונה פעמים רבות בראיונות, כמו גם בשיריו, דוגמת "Peace Frog", מאלבום האולפן החמישי של הלהקה "Morrison Hotel" משנת 1970, וכן "Dawn's Highway" ו-"Ghost Song" מאלבומם האולפן התשיעי והאחרון של הלהקה, "An American Prayer", שיצא בשנת 1978, לאחר מותו של מוריסון.

בילדותו, נדדו ג'ים ומשפחתו ברחבי המדינה עקב משרתו הצבאית של אביו. בשל כך למד מוריסון בבתי ספר שונים, בהתאם למקום בו הוצב באותו זמן אביו. ביוני 1961 סיים את לימודיו בתיכון וירג'יניה.

אחד מתחביביו הבולטים של מוריסון, כבר בתקופת נעוריו, היה קריאת ספרי פילוסופיה ושירה. הוא הושפע מאוד מכתביו של ניטשה, דוגמת "הולדת הטרגדיה", מעבודותיו של הפילוסוף היווני פלוטרכוס, כמו גם משיריו של המשורר הצרפתי ארתור רמבו, אשר לו השפעה על סגנון הכתיבה בשיריו הקצרים של מוריסון. בנוסף, הושפע מוריסון רבות מכתביהם של ההוגים האקזיסטנציאליים.

לאחר סיום לימודיו התיכוניים עבר מוריסון להתגורר עם סבו וסבתו בפלורידה, שם לקח קורסים בקולג' פטרסבורג ובשנת 1962 עבר לאוניברסיטת פלורידה סטייט, שם החל ללמוד קולנוע, תחום אליו נמשך כבר מילדותו. בינואר 1964 עבר ללוס אנג'לס, קליפורניה ללמוד קולנוע וצילום באוניברסיטת UCLA, וסיים את לימודי התואר בשנת 1966.

הדלתות

לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת UCLA בקיץ 1965, החל מוריסון לנהל אורח חיים בוהמייני כשהוא התגורר תקופה מסוימת על גג בניין בו התגורר חברו מתקופת הלימודים באוניברסיטה דניאל ג'קובס. במהלך תקופה זו כתב מוריסון רבים משיריה המוקדמים של להקת "הדורז", בניהם "Hello, I Love You" ו-"Moonlight Drive". על פי מנזרק, התקיים מוריסון מאכילת שעועית משומרת ומצריכת LSD למשך מספר חודשים.

במהלך אותו קיץ, החלו מוריסון וחברו מתקופת האוניברסיטה, רי מנזרק, לכתוב שירים ביחד לאחר שמנזרק, נגן קלידים ובסיסט מחונן, גילה את כישרון השירה המיוחד של מוריסון. אליהם הצטרפו בהמשך המתופף ג'ון דנסמור, וחברו הגיטריסט רובי קריגר, שאותם פגשו בחוג מדיטציה. הרביעייה נקראה "הדלתות", על שם ספרו של אלדוס האקסלי "דלתות התודעה". את שם הספר אימץ האקסלי מוויליאם בלייק שכתב "כאשר דלתות התודעה נקיות, כל הדברים נראים כפי שהם, אינסופיים."

הדלתות, 1966
הדלתות, 1966

ב-1967 החלו הדלתות לנגן במועדונים בקליפורניה, ביניהם הויסקי אה גוגו, ומעט אחר כך הוציאו את אלבומם הראשון, "The Doors", שזכה להצלחה רבה.

קלות הדעת של חברי הלהקה, ובעיקר מוריסון והצריכה הרבה שלו של אלכוהול וסמים, הביאה את הלהקה לצרות, וב-1969 הועמד מוריסון למשפט במיאמי, בעקבות תקרית בה חשף, לכאורה, את איבר מינו מול קהל מעריצים בהופעה. המשפט גבה מהלהקה סכום כסף גדול, והיה צעד ראשון בדרך להתפרקותה. בראשית שנות השבעים נטש מוריסון את הלהקה, ונסע לפריז להתייחד עם חברתו.

מוריסון ראה עצמו כמשורר אמריקני והרבה לכתוב פואמות. הוא חיפש דרכים חדשות ליצור ולהתבטא ובתקופה בה להקתו המעיטה להופיע, במיוחד ב-1969, התפנה מוריסון להוציא, במהדורה מוגבלת, ספר שירים פרי עטו והרבה להקליט את עצמו קורא את שירתו. גם בשהותו בפריז ב-1971 לפני מותו, הקליט עצמו קורא שירה באולפן מקומי. שבע שנים לאחר מותו, הוציאה הלהקה את האלבום "תפילה אמריקנית" המבוסס על הקלטות אלה. מוריסון קורא שירה מלווה על ידי הדלתות מנגנים מוזיקה מקורית וקטעים נטולי שירה מהקלטות ישנות.

מותו

אנדרטה לזכרו של מוריסון בגרמניה
אנדרטה לזכרו של מוריסון בגרמניה

ב-3 ביולי 1971, נמצא ג'ים על ידי חברתו, פאמלה קורסון, ללא רוח חיים באמבט שבבית המלון בו שהה. בהתאם לחוק הצרפתי, לא נעשתה נתיחה שלאחר המוות מכיוון שלא היו סימנים לפשע. על אף זאת, נקבעה סיבת המוות הרשמית, לפי החוקרים הצרפתים, כהתקף לב. לפי קורסון, שאף מוריסון מנת יתר של הרואין שטעה והעריך כקוקאין.

מוריסון נקבר בבית הקברות "פר לשז" שבפריז, בו קבורים גם אנשים כגון אוסקר ויילד, שופן, איב מונטן ואנשי רוח רבים. בהלוויתו נכחו חמישה אנשים בלבד, ביניהם הבמאית אנייס ורדה.[דרוש מקור] קברו של מוריסון מושך מבקרים רבים וחרף העובדה שישנם מעריצים שמשחיתים את המקום על ידי כתובות גרפיטי המעטרות את קברו ואף קברים הנמצאים על הנתיב המוביל אליו, נותר קברו בפריז.

מוריסון הוא חלק ממועדון 27, הכולל קבוצת זמרי רוק ובלוז שמתו בגיל זה.

אחרי מותו

אחד הכינויים איתו מזוהה מוריסון הוא "Lizard King" (מלך הלטאות), שמקורו במשפט: “I am the lizard king, I can do anything” המופיע בשיר "Celebration of the Lizard" ("חגיגת הלטאה"). בעקבות כינוי זה, הוענק שמו ללטאה קדמונית - Barbaturex morrisoni (ברבטורקס מוריסוני), שחיה לפני כ-35 מיליון שנה במיאנמר וזוהתה במאובן בשנת 2013[3].

לאחר מותו, המשיכו חברי "הדלתות" ליצור אלבומים אינסטרומנטליים או שירה של רובי קרייגר וריי מנזרק: "Full Circle" ,"Other Voices" ו-"An American Prayer", שבנוי מקטעי שירה או דיבור של ג'ים מוריסון שהקליט כשהיה בפריז.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ים מוריסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
ג'ים מוריסון
Listen to this article