גאורגי ז'וקוב
מצביא ופוליטיקאי סובייטי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גאורגי קונסטנטינוביץ' ז'וּקוֹב (רוסית: Гео́ргий Константи́нович Жу́ков; 1 בדצמבר 1896 – 18 ביוני 1974) היה מצביא ופוליטיקאי סובייטי. בשנת 1943 עוטר בדרגה הבכירה של מרשל ברית המועצות, ונודע בשם "המרשל ז'וקוב". ראש המטה הכללי של הצבא הסובייטי מפברואר 1941 עד 29 ביולי 1941. מאדריכלי ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. שר ההגנה של ברית המועצות בין השנים 1956–1957. לזכותו נזקפים ניצחונות רבים בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה.
דיוקנו הרשמי של ז'וקוב בשירותו בצבא האדום. | |||||||
לידה |
1 בדצמבר 1896 האימפריה הרוסית כפר סטרלקובקה, מחוז קלוגה, האימפריה הרוסית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
18 ביוני 1974 (בגיל 77) ברית המועצות מוסקבה, ברית המועצות | ||||||
מקום קבורה | רוסיה בית הקברות של חומת הקרמלין, מוסקבה, רוסיה | ||||||
מדינה | האימפריה הרוסית, ברית המועצות | ||||||
כינוי | "המרשל ז'וקוב" | ||||||
השכלה | אקדמיית פרונזה | ||||||
בן או בת זוג |
Alexandra Dievna Zhukova (1965–נובמבר 1973) Galina Zhukova (1920–1965) | ||||||
צאצאים | Margarita Zhukova | ||||||
מספר צאצאים | 3 | ||||||
השתייכות |
צבא האימפריה הרוסית הצבא האדום הצבא האדום | ||||||
תקופת הפעילות | 1915–1953 (כ־38 שנים) | ||||||
דרגה | מרשל ברית המועצות | ||||||
תפקידים בשירות | |||||||
מפקד דיוויזיית הקוזקים ה-4 מפקד קורפוס הפרשים ה-6 מפקד הקורפוס המיוחד ה-57 מפקד המחוז הצבאי המיוחד קייב ראש המטה הכללי של ברית המועצות מפקד החזית המערבית מפקד חזית סטלינגרד מפקד החזית האוקראינית הראשונה מפקד החזית הבלארוסית הראשונה | |||||||
פעולות ומבצעים | |||||||
מלחמת העולם הראשונה: מתקפת ברוסילוב מלחמת האזרחים ברוסיה קרב חלקין גול מלחמת העולם השנייה: המצור על לנינגרד, הקרב על מוסקבה, קרב רז'ב השני, קרב סטלינגרד קרב קורסק, קרב קורסון-צ'רקאסי, מבצע בגרטיון, מבצע ויסלה-אודר, הקרב על ברלין המרד ההונגרי | |||||||
עיטורים | |||||||
ראו עיטורים ומדליות | |||||||
תפקידים אזרחיים | |||||||
| |||||||
הנצחה | |||||||
כפר הולדתו על שמו, רחובות במוסקבה וסנקט פטרבורג חתימה: | |||||||
ז'וקוב גדל במשפחה ענייה והחל את שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה. הוא הצטרף לשורות הצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ועלה בדרג הצבאי בתקופת בין המלחמות. ז'וקוב התבלט בפיקודו על קרב חלקין גול בו הובס הצבא היפני.
כשפלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות היה ז'וקוב ראש המטה הכללי של הצבא האדום. כחודש לאחר מכן, הוא פוטר בעקבות עימות מול סטלין בעניין האסטרטגיה הצבאית. זמן קצר אחר כך נקרא לשוב לשירות, תחילה במצור על לנינגרד ובהמשך במהלך הקרב המכריע על מוסקבה. מאוחר יותר עמד בראש המערך הסובייטי בקרב סטלינגרד, קרב קורסק, קרב קורסון-צ'רקאסי, מבצע בגרטיון ולבסוף הקרב על ברלין. ז'וקוב חתם מטעם ברית המועצות על כניעת גרמניה הנאצית. לאחר המלחמה, מחשש לפגיעה בסמכותו, סטלין דחק את ז'וקוב מההנהגה. ז'וקוב שב למעגל ההנהגה של ברית המועצות כשב-1955 מינה אותו ניקיטה חרושצ'וב לשר ההגנה. כאשר סר חינו בעיני חרושצ'וב זה נידה אותו בשנית ממשרות ההנהגה. כבודו הנרמס של ז'וקוב הושב לו עם עלייתו לשלטון של ליאוניד ברז'נייב והוא נותר אהוד עד ערוב ימיו.