גדול הדור
תואר לחכם יהודי מרכזי בתקופתו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת. במקורו התלמודי כוון התואר לאישיות ציבורית חשובה ובעלת השפעה, אך לאו דווקא בעלת גדלות תורנית[1], ומאוחר יותר הפך לכינוי של התלמיד החכם הגדול ביותר בדור, לדעת המשתמש בביטוי. הדעות חלוקות לגבי היקף ומהות סמכותו של גדול הדור, ויש הטוענים כי קיימת מצווה לשמוע לדבריו.[דרוש מקור]
ככל הנראה בראשית המאה העשרים הוכנס, על משקל התואר "גדול הדור", התואר "גדולים" (נהגה מלעיל בהברה אשכנזית 'גדוילים') לרבנים בולטים ומשפיעים. תואר זה נפוץ לאחר הקמת מועצת גדולי התורה בכנסייה הגדולה בווינה בשנת 1923 (ה'תרפ"ג). כיום משמש תואר זה במגזר הליטאי, כביטוי לרב שיש להתחשב בדעתו מכוח מעמדו כ"גדול".