גן צרפתי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גן צרפתי (נקרא גם "גן רשמי") הוא סגנון גינון ועיצוב נוף שמקורו בצרפת. סגנון הגנים הצרפתיים התפתח תחילה בחצרות המלוכה של צרפת בתקופת הבארוק (המאה ה-17).
סגנון גננות זה, שיקף תפישה תרבותית שהייתה נפוצה בצרפת לגבי עליונות האדם על הטבע ותירבות הטבע. הגנים התאפיינו בצורות גאומטריות המנוגדות לחלוטין לצורות הטבעיות, צורות שבאו לידי ביטוי בתכנון הכללי של שבילי הגן וחלקיו וגם בצורת הגיזום של השיחים וסידורי הפרחים. בשל אופיו גן צרפתי הוא גן יקר מאוד להקמה ויקר עוד יותר לתחזוקה שוטפת על מנת שתישמרנה צורות הנוף והצמחייה המיוחדות. מסיבה זו, נפוצה צורת גנים זו בבתי המלוכה והאצילים. תרבות הגנים הצרפתיים הגיעה לשיאה לפני המהפכה הצרפתית והחל מתקופת שלטונו של לואי ה-14, שיזם גם את פיתוחו של ארמון ורסאי וגינותיו, שעוצבו על ידי אנדרה לה נוטרה. גינות ורסאי נחשבות לדוגמה המרשימה והגדולה ביותר של סגנון זה.
הגן הצרפתי מחולק לחלקים מלבניים על ידי שבילים. כל חלק כזה, שהוא מעין גינה משנית בתוך היררכיה של גינות המרכיבות את הגן כולו, נקרא פרטר (Parterre) ומקורו בסגנון הגינון האיטלקי מתקופת הרנסאנס. הפרטרים, היו גינות קטנות יותר בהן יכלו האנשים לטייל להנאתם ולהתרשם מהגינון ומעיצוב הנוף.
בניגוד לארמון, המלא במשרתים ובני לוויה ואשר קירותיו מאפשרים לצותת לשיחות, הפרטר, בהיותו פתוח, היה ידוע כמקום בו ניתן היה לדבר בפרטיות ללא חשש מציתות, וקיימים לכך גם אזכורים רבים בספרות.