גרשם שלום
פילוסוף, היסטוריון וספרן ישראלי (1897–1982) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
שלום ב־1935 | |
לידה |
5 בדצמבר 1897 ברלין, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
21 בפברואר 1982 (בגיל 84) ירושלים, ישראל |
ענף מדעי | מדעי היהדות, תורת הסוד היהודית |
מקום מגורים | גרמניה, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | פריץ הומל, קלמנס באומקר |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
תלמידי דוקטורט | רבקה ש"ץ אופנהיימר, יוסף בן שלמה |
פרסים והוקרה | פרס ישראל, פרס רוטשילד, פרס הארווי, פרס ביאליק, פרס ליב יפה, פרס רויכלין (גרמניה), הפרס הספרותי של האקדמיה הבווארית לאמנויות, דוקטור לשם כבוד מההיברו יוניון קולג' ומהאוניברסיטה העברית, אות יקיר ירושלים |
בן או בת זוג |
פניה שלום (1936–1982) אשה אלזה ברגמן (5 בדצמבר 1923–1936) |
תרומות עיקריות | |
חקר המיסטיקה היהודית הקדומה, ספר הזוהר, הקבלה, השבתאות, החסידות | |
בניגוד למשפחתו המתבוללת, נמשך ליהדות והיה חבר בארגון הציוני "יוּנג יוּדה". למד עברית ותלמוד מגיל צעיר ובגיל 18 החל ללמוד את ספר הזוהר בכוחות עצמו. את עבודת הדוקטורט שלו, על ספר הבהיר, עשה באוניברסיטת מינכן. בשנת 1923 עלה לארץ ישראל וניהל את המחלקה ליהדות בבית הספרים הלאומי. בין השנים 1925 ל-1964 היה מרצה לקבלה באוניברסיטה העברית. במהלך הקריירה שלו הוזמן להרצות במוסדות אקדמיים יוקרתיים בכל העולם. פעילותו הציבורית כללה, בין היתר, פרסום מאמרים בענייני השעה, חברות בתנועת "ברית שלום", ושליחות מטעם האוניברסיטה העברית לאירופה לשם הצלת ספרים שהוחרמו בתקופת השואה. בנוסף, סייע בהקמת מספר מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים ואף עמד בראש חלק מהם.
שלום הקדיש את חייו לחקר המיסטיקה היהודית והיה מהראשונים שחקרו את התחום באמצעות כלי מחקר אקדמיים. הוא גילה והוציא לאור כתבי יד רבים בתחום הקבלה וחקר את כל ענפי תורת הסוד היהודית. בהגיעו לגיל 80 מנתה הביבליוגרפיה שלו כ-600 מחקרים בתחום הקבלה. ספריו הנודעים ביותר שיצאו לאור כוללים את סדרת הרצאותיו על הזרמים העיקריים של המיסטיקה היהודית (1938, באנגלית), ומחקרו על שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו (1957) – שניהם תורגמו לשפות רבות והקנו לו הכרה בינלאומית. על פועלו האקדמי הוא זכה בתוארי כבוד ובפרסים רבים בארץ ובמדינות שונות בעולם, אף על פי שכמה ממחקריו, בעיקר בתחום החסידות והשבתאות, עוררו בשעתו מחלוקות קשות.
השפעתה של תורתו חרגה מעבר לעולם האקדמיה ומדעי היהדות, והיא ממשיכה להשפיע על רבים גם לאחר מותו. מדי שנה מתפרסמים קבצים המכנסים את מחקריו בנושאים שונים, וכן מתפרסמים יומניו האישיים ותכתובות שניהל עם חברו הקרוב ולטר בנימין ועם אחרים.[1] במקביל, מתפרסמים עשרות מחקרים על מחקריו, שחלקם באים להפריך חלק מהנחות היסוד שקבע. לאחר מותו, בהתאם להוראות שהשאיר, הועברו לספרייה הלאומית ארכיונו וספרייתו בתורת הסוד, שהכילו כ-25,000 ספרים שקיבץ במשך חייו, מחציתם בתורת הסוד, והם כוללים את מרבית הפרסומים בדפוס בתחום זה. כיום שוכן האוסף בשני אולמות קריאה נפרדים בספרייה הלאומית, והוא קרוי על שמו, "ספריית גרשם שלום" או "אוסף שלום".