דאר א-סלאם
עיר בטנזניה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דאר א-סלאם (בערבית: دار السلام, מילולית: "בית השלום"; בסוואהילי: Dar es Salaam) היא העיר הגדולה ביותר בטנזניה ובירת מחוז בעל שם זהה במזרח המדינה. העיר שוכנת לחופי האוקיינוס ההודי ונמצא בה הנמל הגדול ביותר במדינה. עד 1996 שימשה העיר כבירת טנזניה, וקודם לכן (עד 1866) היא נקראה מזיזימה (Mzizima). על פי מפקד האוכלוסין משנת 2022, התגוררו בעיר כ-5.38 מיליון תושבים.
דאר א-סלאם | |
מדינה | טנזניה טנזניה |
---|---|
מחוז | דאר א-סלאם |
נפות בעיר | 5 |
תאריך ייסוד | 1862 |
שטח | 1,393 קמ"ר |
גובה | 12 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 5,383,728[1] (2022) |
‑ צפיפות | 3,865 נפש לקמ"ר (2022) |
קואורדינטות | 6°48′58″S 39°16′49″E |
אזור זמן | UTC +3 |
אתר דאר א-סלאם | |
(למפת טנזניה מוגדלת) |
דאר א-סלאם נבנתה ב-1862 על ידי סולטאן זנזיבר סייד מג'יד, שביקש לבנות את בירתו בנמל מזיזימה. יורשו, ברע'ש (Barghash), הפסיק את עבודות הבנייה. ב-1887 העיר נכבשה על ידי הגרמנים. ב-1891, בעקבות כניסתה של החברה הגרמנית למזרח אפריקה (Deutsch-Ostafrikanische Gesellschaft) ובהוראת הנציב העליון הגרמני, הועתקה הבירה מבגמיו (Bagamayo), ודאר א-סלאם הפכה לבירת מזרח אפריקה הגרמנית.
דאר א-סלאם מהווה את המרכז הכלכלי, התעשייתי והתקשורתי של טנזניה. התעשיות העיקריות בה מייצרות מזון ומשקאות, שמן, טקסטיל, הלבשה, נעליים, מלט ומוצרי אלומיניום. הייצוא מהנמל כולל כותנה, קפה ויהלומים. את העיר מחברת מסילת ברזל לקיגומה (Kigoma) שעל גדות אגם טנגניקה ולמרבצי הנחושת הגדולים. את העיר משרת גם נמל תעופה בינלאומי.
בדאר א-סלאם מרוכזים מוסדות לימוד אקדמיים, האוניברסיטה של דאר א-סלאם, אקדמיית קיווקוני למדעי החברה, הקולג' הטכני, האוניברסיטה הפתוחה של טנזניה, בית הספר למנהל עסקים, הגנים הבוטניים והארכיון הלאומי וכן המוזיאון הלאומי.
ב-1996 הועברה האספה הלאומית של טנזניה לעיר דודומה (Dodoma), שהפכה רשמית לבירת המדינה, אך רבים מבנייני הממשלה נותרו בדאר א-סלאם. באוגוסט 1998 התפוצצה פצצה בשגרירות ארצות הברית בעיר וגרמה למותם של 11 בני אדם.
המוזיאון הלאומי ובית התרבות (National Museum & House of Culture) נחנך במקור ב-1940 כמוזיאון זיכרון למלך ג'ורג' החמישי. במוזיאון מוצג עברה הצבעוני של טנזניה, ובנוסף מוצגים גם מאובנים מעידן האדם הקדמון שנחשפו בחפירות באזור. מבקרים במקום נחשפים למורשת השבטית של טנזניה וההשפעה של סחר העבדים ותקופות קולוניאליות על המקום. במקום ניתן גם ללמוד על המלאכות המסורתיות, המנהגים, הקישוטים וכלי הנגינה של טנזניה[2].