דו-קרב פנדלים
שיטת הכרעה לשבירת שוויון במשחקי כדורגל שלא יכולים להסתיים בתיקו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דו-קרב פנדלים (באנגלית: "Penalty shoot-out"; מכונה גם "Penalty Ninja") היא שיטת הכרעה לשבירת שוויון במשחקי כדורגל שלא יכולים להסתיים בתיקו, כאשר התוצאה נשארה שוויונית, לעיתים מיד לאחר תום הזמן החוקי (בכדורגל 90 דקות ותוספת הזמן שלו) ולעיתים יותר נפוצות מיד לאחר הארכה (30 דקות נוספות שלאחר תום הזמן החוקי שניתן ב-2 מחציות של רבע שעה כל אחת).
דו-קרב פנדלים היא אחת משלוש שיטות בכדורגל לקביעת מנצחת בשוויון, האחרות הן הארכה, וחוק שערי חוץ בעת מפגש כפול בין קבוצות, אם כי חוק זה בוטל ב-2021. שיטת הדו-קרב פנדלים ניתנת רק לאחר ששתי השיטות הנ"ל השאירו את התוצאה במצב שוויוני לחלוטין. שיטת שבירת השוויון למשחק או טורניר נקבעת מראש על ידי הגוף המארגן את המשחק.
בדו-קרב פנדלים כל קבוצה שולחת מספר שחקנים בועטים (ברוב המקרים 5) לבעוט כדור מנקודת העונשין בתורם, כאשר הבעיטות מתבצעות לסירוגין מכל קבוצה. הקבוצה שבתום חמש בעיטות הבקיעה יותר פנדלים - מנצחת. אולם אם ההפרש גדול מכדי לסגור לפני שכלל חמש הבעיטות נבעטו (למשל שנשארה בעיטה אחת וההפרש הוא 2 שערים), הדו-קרב מסתיים מיידית, והקבוצה שהבקיעה יותר מוכרזת כמנצחת על ידי השופט, שגם מנהל את הדו-קרב.
אם התוצאה נשארת שוויונית בתום 5 בעיטות – עוברים לשלב הבא של הדו-קרב והוא סבב של בעיטה אחת בודדת לכל קבוצה, והקבוצה הראשונה שמחטיאה סבב בעיטות, כאשר הקבוצה השנייה מבקיעה – מפסידה את הדו-קרב.
אף על פי שהשתמשו בדרך זו באופן נרחב בכדורגל מאז שנות ה-70, שיטת דו-קרב הפנדלים זוכה לביקורת על ידי רבים מאוהדי הכדורגל לאורך השנים, בעיקר בשל הסתמכותם הנתפסת במזל ולא במיומנות הקבוצה, ותלותם בדו-קרב אישיים בין שחקנים יריבים (הבועט נגד השוער), מה שאינו עומד בקנה אחד עם ערכי הכדורגל כספורט קבוצתי. מנגד יש הסבורים שהלחץ על הבועט, וחוסר היכולת לנבא את המנצחת, הופכים אותו לסיום דרמטי ומרגש לאירועי גמר, שהרבה מהם זכורים בזכות החמצה או הבקעה של בעיטת הפנדל האחרונה והמכריעה.