דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות הם תשלומי חובה החלים על תושבי ישראל. התשלומים מחושבים לפי הכנסותיו של התושב (אך גם תושב חסר הכנסות חייב בו) ומעמדו, ומועברים למוסד לביטוח לאומי, שאחראי על גביית דמי ביטוח לאומי על פי חוק הביטוח הלאומי וכן על דמי ביטוח בריאות, במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.
דמי ביטוח לאומי הם מקור עיקרי למימון פעילותו של המוסד לביטוח לאומי.[1] מקורות נוספים: העברה תקציבית מתקציב המדינה לפי חוק הביטוח הלאומי לענפים מסוימים כגון ילדים ואזרחים ותיקים, תקבולים לפי הסכמים וחוקים אחרים למימון גמלאות המשולמות שלא לפי חוק הביטוח הלאומי ופיצויים מצד שלישי לפי חוק הביטוח הלאומי.
דמי ביטוח בריאות מהווים כשליש ממימון הוצאות ביטוח בריאות בישראל. כשני שלישים מועברים מתקציב המדינה.[2]
חובת תשלום דמי ביטוח לאומי חלה על כל תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה ובכללם שכיר, עצמאי, בלתי מועסק (למעט עקרת בית), מי שפרש בפרישה מוקדמת, מעסיק של נערים עובדים, וכן עובד זר בישראל, אף שאינו תושב.
חובת תשלום דמי ביטוח בריאות חלה על כל תושב ישראל מגיל 18 ואילך (למעט עקרת בית). במקרים מיוחדים (לדוגמה: עולה חדש, תורם איברים) ניתן פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לזמן מוגבל.[3]