דניאל בן סימון - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for דניאל בן סימון.

דניאל בן סימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דניאל בן סימון
דניאל בן סימון, 2008
לידה 29 באפריל 1954 (בן 66)
כ"ו בניסן ה'תשי"ד
מקנס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1969
השכלה אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בוסטון
עיסוק עיתונאי, פוליטיקאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה
חבר הכנסת
24 בפברואר 20095 בפברואר 2013
(4 שנים)
כנסות 18
פרסים והוקרה
פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דניאל בן סימון (נולד ב-29 באפריל 1954) הוא פוליטיקאי, עיתונאי, סופר, פובליציסט, שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי. שימש כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-18.

ביוגרפיה

בן סימון נולד בעיר מקנס שבמרוקו. בשנת 1967 עברה משפחתו לעיר קזבלנקה והוא נשלח ללמוד בפנימייה שהייתה שלוחה של בית הספר הצרפתי "אקול נורמל סופרייר". בקיץ 1969 עלה לבדו לישראל ונתקל בקשיי קליטה עליהם הוא מרבה לספר.

את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני בשנים 19721976. עם שחרורו מהצבא, החל ללמוד באוניברסיטת חיפה בחוג למדע המדינה וסוציולוגיה. במהלך לימודיו החל לראשונה לעסוק בפעילות ציבורית כשנבחר לשמש יושב ראש אגודת הסטודנטים[1]. בתקופה זו אף שימש עוזר ההוראה של פרופסור סמי סמוחה.

בראשית שנות השמונים היה חבר בתנועת צל"ש, שבראשה עמדה ויקי שירן.

ב-1981 נישא ומיד לאחר מכן עבר ללמוד לתואר שני בעיתונות באוניברסיטת בוסטון ונולדו לו ילדיו הראשונים. כעבור שלוש שנים חזר לישראל, הצטרף לעיתון "דבר" ועבד בו עד לסגירתו ב-1996. בן סימון שימש ב"דבר" ככתב מדיני ופרלמנטרי, והיה אף בעל טור.

הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה היו, לדבריו, נקודת ציון עבורו. באותה עת כתב את ספרו הראשון "ארץ אחרת: ניצחון השוליים: איך קרס השמאל ועלה הימין". הספר מגולל סיפור מסע ברחבי ישראל שמנסה להסביר דרך סיפוריהם של אנשים עימם בן סימון נפגש ברחבי ישראל, את הנסיבות שהובילו לנפילתו של שמעון פרס והמערך במערכת הבחירות ולעלייתו של הליכוד בראשות בנימין נתניהו לשלטון. שלמה בן עמי התבטא בספר "מקום לכולם" כי זהו הספר הטוב ביותר שנכתב על הפוליטיקה הישראלית[2].

אחרי הבחירות וסגירת העיתון "דבר" החל לעבוד בעיתון "הארץ". בשנים אלה כתב שני ספרים נוספים: "קסם על שפתי מלך: ישראל ערב בחירות 99", שיצא לאור ב-1999 ובו נוקט בן סימון בדרך נרטיבית זהה לספרו "ארץ אחרת" בתארו את הגורמים שהביאו לנפילתו של בנימין נתניהו והליכוד מהשלטון ולעלייתו של אהוד ברק וישראל אחת, וכן את הספר "עסקה אפלה בדרום", שיצא לאור ב-2002, ובו מתוארת דרך התנהלות הממשלה הכושלת, לדבריו, שהתבטאה בהזנחת הנגב[3].

בטלוויזיה היה חבר צוות בתוכנית "הטור השבועי" בערוץ 33 והנחה את תוכניות הראיונות "היו ימים" בערוץ הכנסת[4][5]. ב-2005, הגיש את סדרה התיעודית "עסקה אפלה בדרום", בערוץ 2 (טלעד). סדרה בת שלושה פרקים על מצוקותיהם של תושבי דרום הארץ[6].

ב-2007 יצא לאור ספרו "נשיכה צרפתית: סיפורה של חרדה יהודית". ספר זה עוסק בגל האנטישמיות הגואה בצרפת בפתח המאה ה-21 וברגשות החרדה שהדבר מעורר בקרבם של יהודי צרפת שראו עד עתה בארץ זו את מכורתם, ועתה הם חשים כי הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם[7]. הספר עובד בידי חגית רכבי ניקוליבסקי למחזה בשם "תאומי ראי" ועלה על במת התיאטרון הקאמרי בשנת 2012, בבימויה של רכבי ניקוליבסקי[8].

דניאל בן סימון, 2008
דניאל בן סימון, 2008

ב-11 ביוני 2008 הצטרף למפלגת העבודה ופרש מעיתון "הארץ"[9]. בפריימריז של המפלגה, אשר נערכו בדצמבר 2008, מוקם בן סימון במקום ה-11 ברשימת "העבודה" לכנסת ה-18 והיה למתמודד שאינו חבר-כנסת מכהן, אשר הוצב במקום הגבוה ביותר ברשימה[10]. לאחר הבחירות מונה ליושב ראש סיעת העבודה בכנסת, תפקיד שממנו התפטר באוקטובר 2009[11] במהלך כהונתו יזם, יחד עם זבולון אורלב וזאב אלקין את חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי.

ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב בן סימון במקום ה-21[12], אולם המפלגה זכתה ב-15 מנדטים.

עוד קודם להיותו חבר הכנסת, עסק בן סימון בקידום נושאים חברתיים-כלליים ובייצוג מיעוטים בתקשורת[13]. בין היתר הוא כיהן כחבר הנהלה בארגון "אג'נדה".

באוקטובר 2014 החל בן סימון להנחות פעמיים בשבוע, יחד עם שרון כידון, תוכנית אירוח פוליטית בשם "כידון ובן סימון" בערוץ 2, במסגרת שידורי "רשת"[14].

פרסים והוקרה

בן סימון הוא חתן הפרס ע"ש בוריס סמולר של ארגון "הג'וינט", חתן "פרס סוקולוב" לתקשורת לשנת 2004[15] וחתן "הפרס לעיתונות" של ארגון "בני ברית".

חיים אישיים

גר בתל אביב-יפו, גרוש ואב לחמישה[13]. בת זוגו הנוכחית ואם בניהם הצעירים היא אשת הפרסום אוריאלה בן-צבי. אחיו הוא העיתונאי נפתלי בן סימון אשר שימש כתב בערוץ הראשון.

ספריו

ממאמריו

הערות שוליים

  1. ^ דניאל בן-סימון - העבודה, באתר גלובס, 11 בפברואר 2009
  2. ^ מקום לכולם: אלי בר נביא משוחח עם שלמה בן-עמי (תל אביב), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
  3. ^ לא ארץ גזרה, באתר הארץ, 9 באפריל 2002
  4. ^ יוני רז פורטוגלי, ‏בשקט בשקט, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2007
  5. ^ בועז גריילסמר, למכרז על ערוץ הכנסת יש רייטינג, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2005
  6. ^ רותה קופפרסדרה של דניאל בן סימון על עיירות הדרום, באתר הארץ, 1 במרץ 2005
  7. ^ יהודה לנקריעוצמת המשבר, באתר הארץ, 13 במאי 2007
  8. ^ טל פרי, ‏השחקן עמוס תמם יגלם את התפקיד הראשי במחזמר "קזבלן", באתר גלובס, 22 במאי 2012
  9. ^ דניאל בן סימון, דניאל בן סימון מצטרף למפלגת העבודה, באתר הארץ, 12 ביוני 2008
  10. ^ מזל מועלםבחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
  11. ^ מזל מועלםח"כ דניאל בן סימון: אני פורש מתפקידי כיו"ר סיעת העבודה אך לא מהחיים הפוליטיים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2009
  12. ^ מורן אזולאי ואחיה ראב"ד, המפסידים: בן סימון גבולי, אופנהיימר ושליט בחוץ, באתר ynet, 30 בנובמבר 2012
  13. ^ 1 2 עמרי מניב, אני בן סימון, ואהוד הקטן, רשת מקומוני "מעריב", 12 בדצמבר 2008
  14. ^ רוגל אלפרכידון ובן סימון לא מפריעים לגלנט לשקר, באתר הארץ, 22 בינואר 2015
  15. ^ ענת באלינט, צחר רותם, חנוך מרמרי ודניאל בן סימון זכו בפרס סוקולוב, באתר הארץ, 23 במאי 2004
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
דניאל בן סימון
Listen to this article