דניאל ברנהם
אדריכל ומתכנן ערים אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דניאל הדסון ברנהם (באנגלית: Daniel Hudson Burnham; 4 בספטמבר 1846 – 1 ביוני 1912) היה אדריכל ומתכנן ערים אמריקאי. ברנהם היה האדריכל הראשי של התערוכה העולמית של שיקגו (1893), תכנן את בניין פלאטאיירון בניו יורק, את בניין המרכז הסימפוני של שיקגו (ביתה של התזמורת הסימפונית של שיקגו) ואת "מקדש הבונים החופשיים של שיקגו", שהיה בשעתו (1892) המבנה הגבוה ביותר בעולם[1] (יחד עם בניין ניו יורק העולמי). כמו כן ביצע תכנון עירוני לערים שיקגו, סן פרנסיסקו, וושינגטון די. סי. ומנילה (בירת הפיליפינים) המודרנית.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
4 בספטמבר 1846 הנדרסון, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
1 ביוני 1912 (בגיל 65) היידלברג, הקיסרות הגרמנית |
מקום קבורה | בית הקברות גרייסלנד |
תחום יצירה | אדריכלות |
יצירות ידועות | תחנת יוניון (וושינגטון), Filene's Department Store, Ellicott Square Building, בניין פלאטאיירון, Reliance Building |
פרסים והוקרה | עמית המכון האמריקאי לאדריכלות |
צאצאים | Hubert Burnham, Daniel Burnham Jr. |
סגירה
מבקרו החריף, האדריכל המודרניסט לואיס סאליבן, תקף את חזונו המוגבל ואת אידיאלי היופי האירופאים והנאו-קלאסיים שלו שבלמו את האדריכלות המודרניסטית[2].